צבעי מאכל מחריפים היפראקטיביות אצל ילדים

צבעים מלאכותיים וחומרים משמרים במזונות עלולים להחריף מצב של היפראקטיביות אצל ילדים, כך מראה מחקר בריטי חדש.

חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון שבבריטניה בדקו את השפעות המשקאות המכילים צבעים מלאכותיים ותוספות מלאכותיות על ילדים בריטיים בני שלוש, שמונה ותשע וגילו כי התוספות החריפו התנהגות היפראקטיבית - לפחות עד אמצע גיל הילדות.

ההשערות לגבי הקשר בין תוספות מזון אלו להיפראקטיביות כבר הועלו לפני זמן רב, אך החשיבות של המחקר הנוכחי, לדברי החוקרים, היא העובדה שההשפעות זוהו בקרב ילדים בני 3, 8 ו-9 באוכלוסיה הכללית, ולא רק בקרב אלו שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מידת ההשפעה היתה דומה לזו שזוהתה בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD, הדגישו.

• ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של "The Lancet".

לדברי מומחים בתחום מארצות הברית, ראיות מדעיות אינן מוכיחות קשר מוחלט בין תוספות להיפראקטיביות, ועדיין מוקדם מדי, על בסיס המחקר הנוכחי, להציע שינוי במדיניות הציבורית. אך סוכנות תקני המזון הבריטית, שמימנה את המחקר, כבר שינתה את המלצתה להורים לגבי המזון שיש לתת לילדים.

המחקר הבריטי

החוקרים בדקו השפעות "קוקטיילים" שונים של משקאות המכילים צבעי מאכל מלאכותיים ותוספות אחרות על 153 ילדים בני שלוש ועל 144 ילדים בני 8-9 מהאוכלוסיה הכללית. 267 מבין 297 הילדים שלקחו חלק במחקר וסיימו אותו עברו הערכות על-ידי המורים וההורים לגבי שינויים התנהגותיים לאחר ששתו את שלושת המשקאות.

הילדים שתו שני סוגים של משקאות שהכילו תוספות מזון הנמצאות בדרך כלל בממתקים, משקאות ומזונות אחרים, ולאחר מכן משקה פלצבו (משקה ללא תוספות). תערובת אחת הכילה צבעי מאכל מלאכותיים, כולל צבע צהוב הנקרא E110, קרמואיזין (E122), טטרזין (E102), פונסו 4R הנקרא E124 וחומר משמר נתרן בנזואט. תערובת נוזלים נוספת כללה תוספות מזון הנצרכות בממוצע על בסיס יומי על-ידי שתי קבוצות גיל של ילדים וכללה כינולין צהוב (E104), אלורה אדום (E129), צבע צהוב, קרמואיזין, ונתרן בנזואט.

מורים והורים ביצעו הערכות לאחר שהילדים שתו כל סוג של משקה, והילדים הבוגרים יותר נבחנו גם לגבי משך הריכוז.

ממצאי המחקר

התנהגות של הילדים הבוגרים יותר הושפעה לרעה משתי התערובות שכללו תוספות, בהשוואה לפלצבו.

הילדים הצעירים יותר סבלו ממצב חריף יותר של היפראקטיביות לאחר שתיית התערובת הראשונה בהשוואה לפלצבו, אך תגובתם לתערובת השנייה השתנתה במידה רבה.

אין מספיק הוכחות?

כשני מיליון ילדים בארצות הברית בלבד סובלים מ-ADHD, על-פי נתונים של משרד הבריאות.

ההשערות בין הקשר בין תוספות מזון להיפרקטיביות בקרב ילדים כבר קיימות מספר עשורים. לפני יותר מ-30 שנה, רופא בשם בן פיינגולד המליץ על תזונה נקייה מתוספות מזון וחומרים אחרים כדי להרגיע מצבי התנהגות שונים אצל ילדים.

ממצאי המחקר הבריטי לגבי ההשפעות השליליות של תוספות מזון הם מוגבלים יותר מאלו שנתגלו על-ידי פיינגולד שבדק טווח רחב של תוספות מזון וכן סליצילטים (קבוצה של כימיקלים הקשורה לאספירין אך נמצאת גם במזונות) שהשפיעו בצורה שלילית על התנהגות ילדים. המחקר הנוכחי הראה השפעה שלילית של צבעי מזון ספציפיים בשילוב עם נתרן בנזואט, שהוא חומר משמר.

למרות שרוב המחקרים שנעשו לאחרונה גילו את הקשר בין השניים, ישנם מומחים הטוענים כי מכלול הראיות לגבי הקשר לתוספות מזון, כמו אלו שפורסמו ב"The Lancet", אינן מוכיחות כי קיים קשר להיפראקטיביות. למרות שהמחקר האחרון גילה קשר, רוב המחקרים האחרים לא הוכיחו אותו.

מומחים אחרים טוענים כי מחקרים שבוצעו מאז אמצע שנות ה-80 אישרו כי הוצאת תוספות מזון מסויימות יכולה להרגיע מצב של היפראקטיביות בילדים שאבחנו עם ADHD.

יש לזכור כי התגובות של ילדים לתזונה משתנות, וילדים עשויים להגיב באופן שונה לתוספות מזון ולצבעי מאכל.

המלצות להורים?

להורים השואלים עצמם האם יש ערך להוצאת תוספות המזון מהתזונה של הילד עונים המומחים כי הדבר לא יזיק גם אם לא יועיל.

בינתיים, סוכנות תקני המזון הבריטית הוציאה המלצות חדשות לאחר פרסום המחקר, וייעצה להורים לילדים המראים סימנים להיפראקטיביות להוציא מהתזונה את תוספות המזון שפורסמו במחקר האחרון.