דיכאון הוא מצב הפוגע בבריאות במידה רבה יותר מאנגינה, דלקת פרקים, אסטמה וסוכרת, כך מראה מחקר של ארגון הבריאות העולמי.
אנשים הסובלים מדיכאון יחד עם מחלה כרונית, כמו סוכרת, חווים קושי גדול במיוחד, כך על-פי המחקר שכלל למעלה מ-245,000 משתתפים.
לדברי החוקרים, טיפול יעיל יותר בדיכאון יוכל לשפר את בריאותם הכללית של החולים.
- ממצאי המחקר פורסמו ב"The Lancet".
החוקרים ביקשו מאנשים מ-60 מדינות שלקחו חלק בסקר בריאות עולמי לענות על מגוון שאלות לגבי בריאותם, כמו איכות השינה, מידת הכאב ממנו סבלו והאם סבלו מבעיות של זכרון או ריכוז.
המשתתפים נשאלו גם לגבי הדרך שבה התמודדו עם מטלות היום יום.
לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כמו עוני ומצבים בריאותיים אחרים, החוקרים גילו כי לדיכאון היתה ההשפעה הגדולה ביותר על החמרת המצב הבריאותי.
אנשים שסבלו מדיכאון וסבלו גם ממחלה כרונית אחת או יותר הגיעו לניקוד הגרוע ביותר בסולם הערכים של המצב הבריאותי לעומת כל המחלות האחרות או שילוב של מספר מחלות יחד.
דחיפות
החוקרים הדגישו כי מצב של דיכאון יחד עם מחלה נוספת מחריף באופן הולך וגובר את המצב הבריאותי בהשוואה לדיכאון בלבד, בהשוואה למחלה כרונית בלבד ובהשוואה לכל מחלה כרונית יחד עם מחלה נוספת ללא דיכאון.
תוצאות המחקר מצביעות על הדחיפות שיש בצורך להעמיד את הדיכאון במקום גבוה בסולם סדרי העדיפויות במטרה להפחית את העול והנכות, ולשפר את הבריאות הכללית של האוכלוסיה.
צוות החוקרים קורא לרופאים בכל העולם להיות עירניים יותר כשמדובר באבחון וטיפול במצב, ומציין כי מדובר במצב שקל לזהות ולטפל בו. הטיפול בדיכאון חייב, לטענתם, להיות על בסיס שווה ערך לזה הניתן במצבים אחרים.
למרות זמינות הטיפולים בכל הבעיות הבריאותיות הפיסיות, הרי שטיפולים בבעיות מנטליות כמו שיחות עם פסיכולוג, מוגבלים יותר וישנם חולים הממתינים חודשים או אפילו שנים לפגישה הראשונה שלהם עם מטפל.
לטענת החוקרים, הבריאות המנטלית לעיתים קרובות מוזנחת אצל אנשים הסובלים מבעיות בריאות כרוניות מאחר שהרופאים מתמקדים בתסמינים הפיסיים.
"ים" של אומללות
על-פי הארגון, מיליוני אנשים בוגרים סובלים מבעיות בריאות מנטליות שכיחות כמו חרדה, הפרעות אכילה ודיכאון. רבים מהאנשים הסובלים מדיכאון אינם מקבלים טיפול בשום שלב, חלק מכך בגלל שאינם מחפשים עזרה מתאימה.
נכון לעכשיו, קיימות ראיות להשפעות ההרסניות של הדיכאון, כשהמחקר הנוכחי מראה שהן יכולות להיות מסוכנות אף יותר ממצבים פיסיים כרונים רבים.
למרות זאת, גם במדינות מפותחות, אבחון נכון וטיפול מתאים אינם אחידים, במקרה הטוב.
ניתן למנוע, לדבריהם, "ים" של אומללות אם המצב יקבל חלק מתשומת הלב והמשאבים להם זוכים מחלות כמו איידס וסרטן.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
