השנה העברית הנכנסת ה'תשס"ח (5,768) תהיה אחת השנים היותר מסובכות שהיו בעם היהודי, מאז קביעת הלוח העברי. הפעם האחרונה בה הייתה שנה שכזו הייתה לפני 1,306 שנים(!) - בשנת ד'תנ"ב.
מאחר שכך, מערימים תאריכי השנה בעיות הלכתיות שונות על פוסקי ההלכה, משום שהמסורת באשר לעניינים מסוימים לא שרדה מספר רב כל כך של שנים.
מבלי להיכנס לפרטים, ויש רבים כאלו, הרי שהשנה בנוסף להיותה שנת שמיטה תהיה גם שנה מעוברת בעלת 13 חודשים. בלשון ההלכתית מסומנת שנה זו באותיות הח"א, המרמזת על היום בו יחול ראש השנה, חסרונו של חודש חשוון ומילויו של כסלו והיום ביו יחול יומו הראשון של חג הפסח.
מוות של שליט מוסלמי
הרב מרדכי גנוט, מחבר הספר "לוח דבר בעתו", מגלה כי ביום שלישי אחר-הצהריים נראָה ליקוי חמה חלקי (75%) בסמוך לקוטב הדרומי, בדרום החצי המערבי של כדור הארץ. לדבריו, השנים האחרונות מאופיינות בליקויי חמה שונים המתרחשים ערב כניסתה של השנה העברית החדשה. הוא הוסיף כי על-פי ספר תימני ישן, למהלך שמיימי זה יש גם משמעות בארץ של מוות שליט מוסלמי, ככל הנראה במצרים [חוסני מובראק, ע.י.], ובצורת במזרח.
לשאלת Nfc מהם הדברים הנדירים המאפיינים את השנה הקרובה, מונה הרב גנוט 28 עניינים. בין היתר מוצאי ראש השנה בכניסת שבת, יום כיפור בשבת, פורים גדול (פורים דפרזים ביום שישי ושושן פורים בשבת), ערב פסח שחל בשבת, אין שבת חול המועד פסח, תענית בפסח שני, ל"ג בעומר בערב שבת, יום הזיכרון ויום העצמאות מוקדמים, תשעה באב במוצאי שבת חזון, כל פרשות השבוע נפרדות מה שגורם קריאה נדירה של הפטרת פרשת "פנחס", חודש פברואר עם 29 יום, ועוד.
שנה אחרונה מסוג זה
יש לציין כי לפי הלוח העברי, הנמשך 6,000 שנים בלבד, לא צפויה עוד שנה כזו. על-פי המסורת, עד שנת 6,000 צפוי להגיע המשיח ולגאול את עם ישראל ואיתו את העולם כולו.
ראש השנה היהודית, בניגוד לראש השנה האזרחית, אינו יום חג רגיל של שמחה ומשתה, ונחשב כיום רציני. על-פי המסורת, ביום זה נברא האדם, בו עומד כל העולם וכל בני האדם לדין ובו נקבע גזר דינם לשנה הקרובה. למרות זאת, ביום זה לא נהוג לבקש מחילה מהאל, אלא דווקא להמליכו על העולם. יום הכיפורים אגב, אינו יום הדין, אלא יום הערעור למי שדינו לא נחתם בראש השנה וניתנה לו הזדמנות לשפר מעשיו במהלך עשרת ימי תשובה.
