נמצא אלבום ציורים מדכאו

אלבום ובו 30 רישומים וציורים המתארים את הזוועות במחנה ההשמדה דכאו נמצאו בגרמניה.

שארי קלייגס היא שמצאה בביתה את האלבום שמתוארות בו הזוועות שחווה אביה בשבועות האחרונים של מלחמת העולם השנייה.

התמונות חושפות את הזוועות דרך עינו של הצייר ומהוות עדות נוספת לשואה.

"...אני מרגישה... את הבטן בגרון שלי", תיארה קלייגס, וזאת מהבתוננות בציורים בלבד. לדבריה, חשה כי הוא עושה משהו לא בסדר וחששה שתיתפס. כעת, היא רוצה לפרסם את האלבום.

מי צייר את הציורים? רק אביה של קלייג יכול לדעת את התשובה לשאלה. הוא הביא את האלבום עמו מדכאו כשהיגר לאמריקה בספינה ובה למעלה מ-60 ניצולי שואה יתומים והתאבד ב-1972 במוסך ביתו שבניו ג'רסי. הרמז היחיד הוא החתימה בתחתית כמה מהציורים: פורולסקי (Porulski).

קלייגס, בת 47, החלה ב"מסע גילוי הצייר" גם כדי לגלות כיצד הגיעו הציורים לידי משפחתה. סוכנות הידיעות AP סייעה לה למלא כמה מהשורות החסרות.

אף אחד מהציורים לא מסגיר את העובדה כי הצייר ואבי הילדה היתומה הכירו, למרות שהיו שניהם בדכאו. "הוא מעולם לא דיבר על חוויותיו במלחמה", אמרה קלייגס. "אני לא זוכרת שאמרו לי משהו על האלבום, או שלמדתי שאני ילדה של ניצול שואה. זה פשוט היה משהו שתמיד ידעתי".

באלבום שמצאה ובו דמויותיהם של 4 אסירים במעילי חורף, נושאים מזוודות וצועדים לקראת מחנה דכאו באיומי אנשי ה-SS המזוינים, מלווים בשני אסירים במדים מפוספסים המופשטים מבגדיהם על-ידי הקאפו. ציור אחר מתאר כלב החושף שיניו מול אסיר מבוהל.

ציור קשה יותר מתאר שלושה אסירים תלויים בזרועותיהם הקשורות מאחורי גבם; אחר מתאר אסיר שינסה להימלט ועל בגדו כתוב: "הארי, חזרתי שוב"; אסיר התלוי מהגרדום; ואדם שוכב על האדמה, לאחר שנורה סמוך לגדר תיל.

באלבום גם 258 צילומים. כמה מהם הם עותקים של צילומים מוכרים של ערימות של גופות של יהודים שנורו למוות, שנלקחו על-ידי הצבא האמריקני בעת שחרור המחנה. תמונות אחרות ככל הנראה צולמו על-ידי צלמים נאצים ובהם דכאו כמחנה קיץ אידאלי.

שחרור והנצחה

ברברה דיסטל, דירקטורית אתר ההנצחה של מחנה דכאו, אמרה כי פורוסקי ככל הנראה צייר את הציורים לאחר שחרור המחנה, באפריל 1945. לדבריה, לא היה מעז לצייר ציורים כה קשים בעת היותו אסיר במחנה. "זה מדהים לאחר כל כך הרבה שנים שמסמכים כאלה עדיין מתגלים", אמרה לסוכנות הידיעות AP.

ככל הנראה הגיע אביה של קלייג למחנה דכאו כשלושה שבועות לפני שחרורו, מה שככל הנראה הציל אותו באותו זמן.