בית המשפט המחוזי בחיפה גזר (ד', 19.9.2007) 7 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי, על אסתר בן ארויה-שמי בת 61, שהורשעה על-פי הודאתה במסגרת עסקת טיעון, בגרימת חבלות קשות לשכנתה לחדר בבית אבות בנהריה. הישישה מתה כעבור חודשיים.
בן ארויה הודתה כי חבטה בצרנה גולדפיינר, בת 91, משום שקולות שהשמיעה הישישה בזמן שינה הפריעו לארויה לישון. השופט רון שפירא חייב את ארויה לשלם לבני משפחתה של הקורבן פיצויים בסך 10,000 שקלים. מתקופת המאסר ינוכו כ-10 חודשים שבהם הייתה במעצר.
מפסק הדין עולה כי בן ארויה הנרגזת הטיחה בראשה של גולדפיינר פעמים רבות את מכשיר הנשימה הכבד שלה כדי להשתיקה. הישישה הובהלה לבית החולים רמב"ם ואושפזה כחודשיים. משם הועברה למוסד גריאטרי בשפרעם אך כעבור יממה מתה.
תקיפה בלי התגרות
בן ארויה לא הועמדה לדין על הריגה משום שהתביעה לא הצליחה להוכיח את הקשר בין החבטות לבין המוות. בסופו של דבר הודיעו התביעה וההגנה לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו ייגזר על הנאשמת עונש בטווח שבין 15-7 שנות מאסר.
התביעה ביקשה מהשופט להביא בחשבון את העובדה שלא קדמה התגרות כלשהי לתקיפה הפראית והאלימה.
עבריינית מסוכנת
עוד נטען כי בן ארויה, למרות גילה המתקדם ומראה התמים, היא עבריינית מסוכנת שהספיקה לרשום לחובתה הרשעות רבות כעבריינית פעילה יותר משלושים שנים. בין היתר הספיקה לבצע הצתה, עבירות רכוש, בריחה ממשמורת, פציעה או חבלה זדונית, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים, ורק ביוני 2005 נגזר עליה מאסר של 18 חודשים ומאסר על-תנאי של 18 חודשים.
הזעיקה עזרה
ההגנה ביקשה מהשופט להקל בעונש משום שבן ארויה מצטערת ומכירה בחומרת המעשים. לדבריה ההגנה הייתה זו בן ארויה שהזעיקה את השירותים הרפואיים בבית האבות לאחר שהיכתה בישישה.
הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון שלפיו ייגזר על הנאשמת עונש בטווח שבין 15-7 שנות מאסר.
בהחלטתו על העונש, ציין השופט כי לנאשמת עבר עשיר, אך הביא בחשבון את העובדה שהיא לוקה באי-יציבות נפשית וגם מצבה הבריאותי אינו שפיר. כמו כן התחשב בכך שהיא התעשתה מפרץ הזעם והזעיקה עזרה.
