הנשיא לשעבר משה קצב דורש לגנוז את תיקו. בתשובה משלימה שהוגשה לבג"צ (יום ד', 10.10.07) במסגרת עתירות נגד עסקת הטיעון עם קצב, טוענים באי-כוחו כי יסודו של התיק ב"רחש ההמון" ובציפיה של הציבור "לקתרזיס", ולא בראיות שיובילו להרשעה בבית משפט.
לטענת סניגוריו של קצב, עוה"ד אביגדור פלדמן ציון אמיר ואברהם לביא "מחול העתירות" נגד עסקת הטיעון, יסודו ב"חטא הקדמון" טיוטת כתב אישום המבוססת על "תחושת הצדק" ולא על ראיות, וזו גם הסיבה ל"פער המדומה בין הטיוטא לאישום הסופי".
לטענתם אין "קושי בגניזת התיק אם נעדרות הראיות הלכאוריות הדרושות להביא בסיכוי סביר להרשעה". כך לטענתם נוהגים בכולם,"מראש ממשלה ועד השוהה הבלתי חוקי", וכך לטענתם היה ראוי לפעול לפי אותו כלל של "דיות ראיות".
למעשה הימנעות מגניזת התיק נובעת מ"הציפיה הציבורית לראות את קצב חפוי ראש על ספסל הנאשמים וכפי שבאותם הימים הבטיחה התביעה באמצעי התקשורת כי יושת עליו מאסר בפועל. וכפי הנראה רצון וציפיה אלו שרירים וקיימים כפי שהתבטא נציג הפרקליטות בדיון כי היועץ המשפטי מזוז לא רצה לראות את קצב 'כחתן בחופתו' במקרה של סגירת התיק או של זיכוי".
תוקף יתר יש לדברים, לטענתם, על-רקע דברי מזוז כי "אם היה מגיש כתב אישום נגד קצב 'היה הדבר נעשה בלב כבד ויד רועדת'". כאשר מגיעים אל "מאחורי הקלעים המאובקים" של העובדות, כותבים סניגוריו "לא עבירות מין נמצאו שם בודאי שלא אונס ובעילה בניצול מרות ומעשי מרמה חמורים" שהופיעו בטיוטא.
בתשובה הם מותחים ביקורת על טענתו של היועץ מזוז כי קיים קושי בסגירת התיק "בנסיבות שנוצרו" על-רקע החשש לפגיעה "בחוש הצדק". לטענתם, היועץ המשפטי מני מזוז הוא שיצר את התחושה בציבור, ולכן "מי שיצר את התחושה "שיהיה גם האחראי להתמודד עם פירות הבאושים שהצמיחה".
"ציפית הלב המתקומם" התבטאותו של מזוז בהתייחסו לתחושה הציבורית כלפי קצב, יצרה לטענתם תחושה בציבור של צורך בקתרזיס בדמות "כתב אישום חמור שיסתיים בהרשעה ודאית". בגורם זה הם גורסים, "אין להתחשב משפטית".
מדובר לטענתם על פרשה המבוססת על קשיים ראייתיים ועל תחושות של מזוז כי "קצב ביצע לאורך השנים שורה של מעשים פסולים". בפועל, הם טוענים, 10 המתלוננות הן "מיתוס" וכפי שעולה הדבר מדברי היועץ מזוז "התסריט הסביר ביותר שעולה מהראיות הוא של רומן בהסכמה שלאחריו פרשה מכוערת של ניסיון סחיטה". בכל אלו אין "אספקט פלילי".
עוד מותחים באי-כוחו של קצב ביקורת על התבטאותו של מזוז לפיה בכוונתו לבקש מבית המשפט אשר בפניו יוצג ההסדר לקבוע כי "יש קלון במעשים". הדבר לטענתם "לא הוסדר במסגרת עסקת הטיעון. תוספת זו של היועץ המשפטי היא ניסיון מאוחר ובלתי ראוי לייקר את מחיר הסדר הטיעון מבחינת קצב...אם הסכמה להטלת קלון היתה מוצגת כתנאי להסדר הטיעון, הסדר כזה לא היה נחתם וקצב היה מתמודד מול כתב האישום שהיה מוגש אם אכן היה מוגש".
