|
|
אסי דיין [צילום: מתוך עכבר העיר]
|
|
|
|
|
חמישה בני משפחה דחוסים בדירת שיכון ממוצעת, קפסולה צפופה שעומדת להתפרק בכל רגע. אלה הם האנשים שנמצאים במוקד סרטו הראשון של הבמאי יובל שפרמן, "הדברים שמאחורי השמש". הסרט הפשוט והטוב, מעין אינדי ישראלי, מציג תמונה ריאליסטית מאוד של המשפחה החונקת, האוהבת והבלתי נמנעת הזאת, שקשה שלא להזדהות עמה.
במשך שבוע אחד, סמלי מאוד ורגיל לגמרי, החיים של בני המשפחה ניצבים בפני שינוי גדול וגם ממשיכים כאילו שום דבר לא קרה. ליהוק מוצלח והיכולת של שפרמן להפיק את המקסימום מהשחקנים בוראים סצינות שמצליחות להמריא הרבה מעבר לעלילה, שהיא לעיתים בנאלית.
אסי דיין הוא איציק, גבר שמן, מובס ואטום, שקשה לדעת אם הוא באמת לא מבין מה קורה סביבו או שאינו מסוגל לבטא את הכאב והקושי. מולו, ולא ממש איתו, סנדרה שדה היא סמדי, האם שנקרעת בין רצונה לגונן על משפחתה לבין תחושת החמצה אישית שמסעירה אותה.
גם בדור הבא הנוכחות מרשימה: טלי שרון מעולה כתמיד בתור בחורה שמהססת לבטא את זהותה המינית, וטס השילוני גונבת בצדק את ההצגה כילדה הקטנה שמנסה לחשוף את כל הסודות המשפחתיים ובינתיים לומדת לשקר. אבל הבולט ביותר הוא זוהר שטראוס, שכמו נולד לתפקיד הבחור הפחדן והאמיץ, שבגיל 27 עדיין חי בבית ומתפרנס משליחויות פיצה, אבל הוא גם היחיד שבאמת מצליח לתקשר. את הנבחרת הארוכה והמכובדת משלימות הופעות אורח מיהנות מאוד של יוסי יזרעאלי והילה וידור.
באווירת חורף דחוסה וקרה, עם כמה דמעות שתלויות כל הזמן בקצה העין, הרבה שעונים מתקתקים לאחור: הסבא גוסס בבית החולים, אך עדיין לא סגר את ענייניו עם בני המשפחה, האם עומדת להציג תערוכה נועזת שבה היא מבטאת את מה שאף פעם לא אמרה, ותוכנית ריאליטי טיפשית לא מרפה מכל מסך אפשרי.
לא כל המרכיבים בסרט, שמרבה מדי לשחק בניסיונות להסתיר ולגלות, מצליחים ליצור משמעות. חלק מהמאמץ לבנות עולם קולנועי עשיר מפריע בסופו של דבר לקצב. "הדברים שמאחורי השמש", ששמו נלקח משירו של ניק דרייק, יכול להיחשב בקלות לעוד סרט שמנסה לפענח מהי משפחה. הוא לא חף מקלישאות, סובל לעיתים קרובות מדי מסנטימנטליות יתרה ולא חומק מרגעים צפויים. אבל האווירה החזקה והסוחפת מפצה גם על הנפילות הקטנות.
בזכות הדינמיקה המדוייקת בין הדמויות, שנקרעות בין ניכור לאינטימיות, הסרט המסוגנן והעדין הזה מצליח לגעת. "הדברים שמאחורי השמש" מעורר הרבה ציפיות לקראת סרטו הבא, ואולי הבשל יותר, של שפרמן (שעובד כיום על סדרת טלוויזיה בבימויו), אבל קודם כל מעניק חוויה מהנה ומספקת מאוד כבר עכשיו.
