בית המשפט העליון דחה את בקשתו של משה הורוביץ, עורך דין במקצועו, להתיר לו לערער על הרשעתו בשתי ערכאות בעבירה פלילית של הוצאת לשון הרע נגד אשר ברעם, שכנו בבניין דירות בחיפה, משום שנהג לשיר בחדר המדרגות מדי יום ביומו ובקולי-קולות שיר שפגע בשמה של אשתו המנוחה של השכן, נסיה ז"ל. השיר כלל את המשפט: "נסיה מתהפכת בקבר הו, הו, הו".
הורוביץ הורשע תחילה בבית משפט השלום לאחר ברעם ורעייתו החדשה הגישו נגדו קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע. הוא טען כי רצה למחות על "יחסו המזלזל" של השכן למצב בריאותה של נסיה, ועל רצונם של ברעם ושל דיירים אחרים לסלקו מהבניין.
הקנס הומר לפיצויים
אבל בית המשפט קבע שמשמעותו של השיר היא הטלת דופי בנאמנותו של ברעם ובמוסריותו, והצגתו כמי שזכר אשתו המנוחה נשתכח מלבו מייד עם פטירתה. מכיוון שהורוביץ סירב להביע חרטה, נדחתה בקשתו לבקש תסקיר מבחן לצורך ביטול הרשעתו בפלילים. הוטל עליו קנס של 20 אלף שקל ו-12 אלף שקל שכר טירחת עורך דין.
הורוביץ ערער לבית המשפט המחוזי בחיפה על הרשעתו ועל חומרת עונשו, אך הערעור נדחה. לעומת זאת, התקבל ערעורו של ברעם שביקש פיצויים על לשון הרע. במקום לשלם את הקנס, חויב הורוביץ לשלם לברעם פיצויים בסך 35 אלף שקל.
פגיעה בפרנסה
על כך ביקש הורוביץ רשות ערעור לבית המשפט העליון. הוא טען שלא היה מקום להעמידו לדין פלילי וההליך היה צריך להיות תביעה אזרחית על לשון הרע. הוא גם סבר שלא היה מקום להרשיעו בגלל השלכות ההרשעה על עתידו המקצועי כעורך דין.
בהחלטתו לדחות את בקשתו של הורוביץ, קבע השופט אדמונד לוי כי אין היא מעלה שום שאלה משפטית המצדיקה ערעור שני. השופט ציין כי התנהגותו של הורוביץ הייתה קיצונית בחומרתה ושיקפה בבירור כוונה לפגוע בברעם ועל כן הייתה הדרך של נקיטת הליך פלילי ראויה ומוצדקת. השופט לוי כתב עוד כי כאשר חשף עצמו הורוביץ בהתנהגותו להרשעה בפלילים, היה עליו להביא בחשבון את כל השלכותיה של ההרשעה, לרבות הפגיעה במקור פרנסתו.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
