ביהמ"ש העליון יקיים דיון בדרישת הסניגוריה הציבורית לבטל חוק של הכנסת בנוגע למעצרים של חשודים בעבירות ביטחוניות.
מדובר בסעיפים בהוראת שעה המאפשרים לדון בהארכת מעצרים של חשודים בעבירות ביטחוניות ללא נוכחותם. הסניגוריה טוענת כי מדובר בהוראה בלתי חוקתית הפוגעת "בזכויות הליבה" של עצורים ועל בית המשפט העליון לבטלן.
הדיון ייערך במסגרת ערעור שהגיש עציר ביטחוני נגד המשך מעצרו בטענה כי זה נעשה ללא נוכחותו. הסניגוריה הצטרפה לערעור בטענה כי על בית המשפט העליון לבטל את הסעיפים בשל היותם לטענתה "בלתי חוקתיים". לטענת הסנגוריה מדובר בסעיפים בהוראת שעה המהווים "פגיעה מהותית בעצורים החשודים בביצוע עבירות ביטחון".
מדובר לטענת הסניגוריה "בחוק שהוחק ב"הליך מזורז כהוראת שעה (בעקבות ההינתקות וביטול בתי המשפט הצבאיים רצועת עזה ) ונקבעו בו הסדרים שאף לא קיימים בחקיקה הצבאית, העומדים לכאורה בסתירה למשפט הבינלאומי וחוקיותם עומדת בספק, לחקיקה אזרחית".
סעיפי החוק, כך נטען, "אינם מידתיים, אינם ערכיים, אינם מתיישבים עם חוקי היסוד של מדינת ישראל, פוגעים בזכותו החוקתית של העצור להיות נוכח בדיוני בית המשפט, בזכותו להליך הוגן, בזכות לכבוד ובזכות לחירות ואינם מתיישבים עם המשפט הבינלאומי שישראל צד לו".
עוד נטען כי החוק עלול לגרום ל"הרשעת חפים מפשע" ול"עודד" מתן הודאות שווא. יתירה מכך, החוק "משנה את מעמדו של בית המשפט שהופך מגורם שתפקידו לקיים ביקורת שיפוטית על החקירה (ובפרט כאשר קיים חשש לשימוש בשיטות חקירה חריגות במהלך חקירות מעין אלו) לגורם שאמור לסייע לחקירה בכך שקובע כי העצור לא יובא לדיונים (ויש אף אפשרות שלא להודיע לו על עצם קיומם של הדיונים) ובכך יושג רצף חקירתי".
עמדת הסניגוריה היא כי "דינם של סעיפי החוק הללו להתבטל".
בערעור שהגיש העציר באמצעות באי-כוחו, עוה"ד דוד הלוי ורשאד זועבי, נטען כי העצור נתון במעצר כבר 16 ימים ו"מאז נכח בדיון הראשון בהארכת מעצרו הוא נמצא בחקירה רצופה כבר 14 ימים". בכל תקופת זמן זו "לא התאפשר לעורר לפגוש את עורך דינו ומניעת המפגש עדיין תקפה. כמו כן, נמנע ממנו בכל תקופה זו להגיע לבית המשפט ולהיות נוכח בדיוניו, ואין כל דרך לדעת האם העורר מיודע לגבי כל ההליכים, לרבות הדיונים בהארכות המעצר ותוכן החלטות בית המשפט, שמתנהלים בעניינו".
באי-כוחו של העצור טוענים כי "לא היה מקום להאריך את מעצרו ב-8 ימים נוספים והיה על בית המשפט להסתפק בתקופת מעצר קצרה יותר. דבר זה נדרש לאור העובדה כי העורר אינו יכול להעלות את טענותיו בפני בית המשפט, בין אם משום שהוא מנוע מלהיפגש עם עורך דינו, ובין אם משום שהוא מנוע מלהיות נוכח בדיונים בעניינו. אין צורך לומר כי במצב דברים זה מדובר בעצור נטול זכויות שעיניו עצומות ושתי ידיו קשורות".
השניים דורשים מבית המשפט לקיים דיון בנוכחות העצור וכמו כן להורות "על ביטולו של סע' 5(1) ו-(2) לחוק ובהתאמה לבטל את החלטות בית משפט בנוגע לנוכחותו של העורר בדיון הארכת מעצרו וכן להורות על קיצור תקופת המעצר למינימום ההכרחי".
