לשכת עוה"ד תעתור נגד חוק "נתוני תקשורת" שאושר (יום ב', 12.11.07) בוועדת החוקה לקריאה שניה ושלישית. מדובר בחוק שיאפשר למשטרה לקבל נתוני תקשורת על כל אדם בישראל, ומכוחו אמורה המשטרה להקים מאגר נתונים שיתקבל מחברות התקשורת ויכיל את מספרי הטלפון על-פי בעלויות וכן את המספרים המזהים של מכשירי הטלפון.
השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, אמר בדיון על הצעת החוק כי העבריינים מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת יותר ויותר לרעה. "אנחנו חייבים לתת למשטרה כלים להתמודד עם זה, אחרת נהיה בנחיתות. לעולם נרדוף אחרי הפושעים. אין סיכוי שנקדים אותם. תמיד נהיה צעד אחריהם. זו המציאות בכל העולם. הצורך של המשטרה הוא קריטי".
דיכטר הוסיף כי הנחה את המשטרה "להיות נדיבים בדיווח לגורמים המפקחים על החוק החדש. גם אם בשל כך נצטרך לעבוד קשה יותר. אסור שהמשטרה תעמוד חסרת אונים מול הפושעים. החוק הזה הוא לא סוף הדרך. אנחנו בסך-הכל בסוף ההתחלה ולא בתחילת הסוף".
שמחה על כך שהצעת החוק "הגיעה לפרקה" כלשונו, הביע יו"ר ועדת החוקה, ח”כ מנחם בן-ששון. "אזרחי מדינת ישראל יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהכנסת עשתה עבודה יסודית וחיונית, כשלנגד עיניה הצורך בהעלאת רמת הביטחון האישי של האזרחים", אמר בן-ששון. הוא הוסיף עם זאת כי "החוק יאפשר פיקוח הדוק על השימוש שתעשה המשטרה בכלי שניתן לה, כך שצנעת הפרט לא תיפגע". בן-ששון הדגיש כי עד היום לא היה חוק שהגדיר בצורה מפורטת את גבולות המותר והאסור. "הוועדה הכניסה שינויים שיכפיפו את רשויות החקירה למנגנוני בקרה. מי שחשב, כשהצעת החוק נולדה, שיקבל מאגר חובק כל - קיבל את המינימום ההכרחי".
עמדה מנוגדת הביע נציג לשכת עוה"ד בוועדה עו"ד דן חי. חי טען כי החוק "לסוף פרטיות האזרח" כלשונו, עבר את משוכת ההצבעה לקריאה שניה ושלישית תוך כדי "מחטף שערורייתי", שלושה חברי כנסת אישרו אותו מתוך 16 חברי הוועדה. מדובר לדבריו ב"תקדים בינלאומי, שאין לו אח ורע בעולם כולו" ובצעד של "מסירת מפתחות הבית למשטרת ישראל".
עו"ד חי מציין כי כיום, הסמכות להתיר האזנת סתר נתונה בחוק רק בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, ואילו "על-פי הצעת החוק תינתן הסמכות לחדור למאגרי מידע אישיים של אזרחים, לכל שופט בבית משפט השלום. כמו כן, כיום, במקרים שאינם סובלים דיחוי, רק המפכ"ל רשאי להתיר האזנת סתר ללא צו בית משפט, ואילו על-פי הצעת החוק, כל קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה יוכל להתיר פעולה כזו".
עו"ד חי הוסיף כי המידע, שאותו תהיה רשאית המשטרה לדרוש, "ללא צו בית משפט, כולל תוכן, שמות וכתובות של דואר אלקטרוני, מיקומו של אדם על-פי הטלפון הנייד שלו, רישומי חברות אשראי על משיכות כספים, רישומי שיחות טלפון של כל החברות וכל פעולה, המתבצעת ברשת האינטרנט".
עוד הצביע חי על כך שהצעת החוק אינה מבחינה דיה בין בקשות העוסקות באזרחים מהשורה לבין אלו העוסקות בבעלי חסיון כגון עורכי דין. "קבלתה של ההצעה שבנדון...תיתן בידי רשויות האכיפה כלי מרחיק לכת הפוגע פגיעה אנושה בפרטיות. רשויות האכיפה יוכלו בעזרת הנתונים שיתקבלו על-ידם...לעקוב אחר מיקומו ומהלכיו של כל אזרח במדינת ישראל במשך 24 שעות ביממה. זהו ה'אח הגדול' העוקב אחרינו, במלוא מובן המילה, כפי שצויר ושורטט בתסריטים הגרועים ביותר שצפו אפשרויות פגיעה בפרטיות, בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות, כפי שהן מצויות כעת".
כאמור עו"ד חי הודיע כי לשכת עורכי הדין תעתור נגד הצעת חוק "נתוני תקשורת".
