הקרן לטיפול בחסויים הוכפפה לפיקוח המדינה

בית המשפט העליון קיבל היום (15.11.07) את עמדת האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה כי לנוכח מטרותיה הציבוריות של הקרן לטיפול בחסויים ורגישות תפקידיה, יש צורך בזיקה ניהולית משמעותית של הקרן לרשויות המדינה, תוך הטלת דרישות פיקוח וביקורת ציבורית מוגברות.

עוד קבע בית המשפט כי בשל אופייה הציבורי של הקרן הוא מקבל את עמדת האפוטרופוס הכללי ופרקליטות המדינה, שייצגה את היועץ המשפטי לממשלה, באשר לצורך להגביל את משך כהונתם של נאמני הקרן והמנכ"ל, דבר אשר יביא לרענון ומניעת קיבעון בניהולה של הקרן. בית המשפט הורה לנאמני הקרן המכהנים לפרוש באופן מדורג עד 1 בדצמבר 2008. מנכ"ל הקרן, אבי אנג'ל, המשמש בתפקידו זה 30 שנה, יסיים את כהונתו, על-פי החלטת בית המשפט עד 30 ביוני 2008.

תאגיד האפוטרופסות הגדול בארץ

הקרן לטיפול בחסויים הוקמה בשנת 1977 כאפוטרופוס לחסויים שאין להם אפוטרופוס טבעי, תפקיד שמילא עד אז האפוטרופוס הכללי. הקרן הוקמה כהקדש ציבורי שיצר האפוטרופוס הכללי דאז, עמרם בלום, שהקדיש לכך סכום של 1,500 ל"י.

תחילה מינה בית המשפט את הקרן לאפוטרופוס קבוע של חולי נפש, שנכסיהם נוהלו באופן זמני בידי האפוטרופוס הכללי. עם הזמן, מינו בתי המשפט במישרין את הקרן לאפוטרופוס של חסויים, בלא מעורבות האפוטרופוס הכללי. בחלק מן המקרים מתמנה הקרן על-פי בקשת קרובי משפחה של החסוי, ובמקרים אחרים על-פי המלצה של פקידי סעד. כיום, הקרן לטיפול בחסויים היא תאגיד האפוטרופסות הגדול בארץ ומטפלת בכ-5,000 חסויים ומקבלי גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי.

300 מיליון שקל

מאז הקמת הקרן מושקעים כספי החסויים שבטיפולה באמצעות האפוטרופוס הכללי. נכון להיום מנהל האפוטרופוס הכללי בעבור הקרן סך של יותר מ-300 מיליון שקל. בשנת 1999 פנתה הקרן לאפוטרופוס הכללי וביקשה להשיב לידיה את כספי החסויים שמסרה לאפוטרופוס הכללי לשם השקעתם. האפוטרופוס הכללי דאז, שמואל צור, סירב לאשר את שחרור הכספים לידי הקרן בלא שתציג תוכנית ראויה להשקעתם.

הסכסוך נדון לפני ארבעה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים ובתל אביב, וניתנו פסקי דין חלקם לטובת המדינה וחלקם לטובת הקרן. שני הצדדים ערערו על פסקי הדין לבית המשפט העליון. את האפוטרופוס הכללי ייצג עו"ד צבי קויש, ואת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה עו"ד יעל מימון.

ועדת השופט אור תמנה את הנאמנים

בהחלטתו אישר בית המשפט העליון את תיקון שטר ההקדש כך שלפחות אחד הנאמנים, ועד שליש ממספר הנאמנים, יהיו נציגים של המדינה. סמכות המינוי של נאמני ההקדש הופקדה בידי ועדה בראשות שופט (בדימ.). חבר נוסף בוועדה יהיה נציג ציבור שימנה אותו שופט, וחבר שלישי ימונה בידי היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט מינה את שופט בית המשפט העליון (בדימ.), מר תאודור אור, על-פי הסכמתו, ליושב-ראש הראשון של הוועדה הממנה.

עוד אישר בית המשפט את תיקון שטר ההקדש כך שלגבי החלטות מיוחדות או מכריעות, שעניינן במספר נושאים בעלי חשיבות מרכזית לתפקודה של הקרן, אך עיקרן אינו נוגע לניהול השוטף של הקרן, נדרשת הסכמה של לפחות אחד מבין הנאמנים מטעם המדינה, ובהחלטות מכריעות נדרשת הסכמה של כל הנאמנים מטעם המדינה. לאפוטרופוס הכללי, כיוצר ההקדש, אף נשמרה הזכות לביטול ההקדש, שינוי צורת התאגדותו ושינוי שטר ההקדש, ובלבד שיינתן לכך אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

טובת החסויים

בית המשפט ציין כי המחוקק הפקיד בידי האפוטרופוס הכללי גם סמכויות המחייבות טיפול באינטרסים פרטיים, על אף האינטרס הציבורי הכללי שעליו הוא מופקד. כך, למשל, מאפשר החוק למנות את האפוטרופוס הכללי לאפוטרופוס על חסויים וכן הפקיד בידו את הטיפול בנכסים עזובים. במסגרת תפקידים אלה על האפוטרופוס הכללי לפעול לטובת הנוגעים בדבר, ואם קיים ניגוד בין טובתם לבין טובת המדינה, הוא אינו אמור לשרת את טובת המדינה, אלא את טובתם של החסויים. לפיכך, אישר בית המשפט את תיקון שטר ההקדש כך שהאפוטרופוס הכללי אינו משתתף בניהול הקרן, וסמכויותיו הן סמכויות פיקוח, שינוי שטר ההקדש, ביטול ההקדש, פירוקו, שינוי מבנה ההקדש וצורת התאגדותו והשקעת כספי החסויים.

בית המשפט העליון קבע, בהתייחס לעניין זה, כי מדובר בסכום עתק של כ-300 מיליון שקל והעברתו של סכום כה גדול, בבת אחת, מהשקעה אחת להשקעה אחרת, מצדיקה בחינה של דרך העברה ואופן השקעת הכספים. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להתנות את החזרת הכספים לידי הקרן בכך שהקרן תציג תוכנית השקעה שיאשר בית משפט. עם זאת, נמנע בית המשפט העליון מהחזרת התיק לבית המשפט המחוזי כדי לבחון תוכנית השקעה של הקרן הואיל ולאור השינוי הצפוי בהרכב מועצת הנאמנים של הקרן, ראוי לאפשר למועצת הנאמנים החדשה לחזור ולדון בנושא ואפשר שזו אכן תחליט להותיר הכספים בניהול האפוטרופוס הכללי.

שכר ניהול של 0.4%

עוד קבע בית המשפט בהקשר זה כי ניהול נכסים כמשמעו בתקנות האפוטרופוס הכללי כולל גם את הטיפול בהשקעת כספי החסויים, וכי האפוטרופוס הכללי רשאי היה לגבות שכר ניהול בשיעור 0.4% מכספי הקרן שהוא מנהל.

סוגיה נוספת שעמדה לדיון בפני בית המשפט העליון התייחסה לחובת הקרן להגיש דוחות כספיים ואחרים. הקרן לטיפול בחסויים התנגדה לשינוי שטר ההקדש כך שמכוחו תחול עליה חובה להגיש דוחות כספיים שנתיים על הנהלת ההקדש ודוחות כספיים שנתיים על הרכוש והכספים של החסויים, כספי זכאי הגמלה וכספים אחרים המוחזקים על-ידי ההקדש עבור אחרים וטענה כי דרישות דיווח אלה הינן מעבר לנדרש על-פי דין.

האפוטרופוס מרוצה

בית המשפט העליון קיבל את עמדת האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה בעניין זה וקבע כי ההסדר המוצע בעניין עריכת הדוחות הכספיים והאחרים של הקרן הינו הסדר ראוי, זאת מן הטעם שהקרן אחראית לגופם ולרכושם של אלפי חסויים, כאשר הקפו של רכוש החסויים שבטיפולה עולה כדי מאות מיליוני שקלים. אך מתבקש הוא, כקביעת בית המשפט, כי הקרן תכין דוחות כספיים מפורטים על פעילותה על כל היבטיה, בכלל זה דוחות המתייחסים לכל חסוי וחסוי. הדיווח נחוץ מן הבחינה הציבורית, באשר יש בו להביא לגילוי מלא של העובדות הרלוונטיות לזכויותיהם של רבים.

האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר, הביע קורת רוח רבה מההחלטה אשר התקבלה לאחר מעורבות פעילה של המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, שייצגה את היועץ המשפטי לממשלה, וציין כי ההסדרים שקבע בית המשפט העליון יוצרים את הזיקה הניהולית המינימאלית הנדרשת של רשויות המדינה להקדש, מחייבים שקיפות מלאה בפעולות הקרן ויאפשרו פיקוח טוב יותר של האפוטרופוס הכללי על אופן ניהול הקרן ומילוי תפקידיה לטובת החסויים.