הנשיאה ביניש נגד השר ישי

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הורתה לשר התעשיה והמסחר, אלי ישי, להסביר בתוך חודשיים מדוע מסרבים הוא ובכירי משרדו להעמיד לרשותן של שתי חברות את חומר החקירה נגדן, בנושא של העסקת עובדים זרים ללא אישור, לכאורה.

הנשיאה ביניש, יחד עם השופטים אסתר חיות ועוזי פולגמן, גם דורשת מישי שיתייחס בתשובתו לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שסותר לכאורה את סירובו למסור חומר.

חברת ד.נ. כל עפר, בבעלות נמרוד יניב ודוד לזר, וחברת דרך עפר, בבעלות יאיר סיון ואלון סולימן, מייצרות גדרות מתכת, ומעסיקות עובדים זרים, כיוון שקשה למצוא ישראלים. באוגוסט 2005 הטיל עליהן משרד התעשיה והתעסוקה קנס מינהלי, בטענה שבינואר 2003 העסיקו עובדים זרים ללא התר. החברות פנו מספר פעמים למשרד ודרשו לקבל את חומר החקירה, בין היתר כדי שיוכלו לקבל יעוץ משפטי. היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד ליאוניד כוגן, דחה את בקשתן. החברות פנו גם לפרקליטות המדינה, אך גם עו"ד אסנת מנדל דחתה את הדרישה.

"הסירוב - בניגוד לפסקי דין של ברק, חשין וגילאור"

החברות אומרות, באמצעות עו"ד אלמוגית אביטל, כי הסירוב מנוגד לפסקי דין, להוראות החוק ולספרות מקצועית, על-פי הפירוט הבא:

• נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק פסק, בתיק אבן ירושלים משנת 1999, כי "זכות הפרט לעיין במסמכים שבידי הרשות המינהלית - ממושכלת ועומדת ביסוד המשפט הדמוקרטי".

• השופט העליון לשעבר מיכאל חשין פסק, בתיק מספנות ישראל, כי "מסמכי הרשויות הציבוריות פתוחים, בעיקרון, בפני הנוגעים בדבר".

• בית הדין הארצי לעבודה פסק במקרה דומה, תיק סבן, בינואר 2007, כי מאחר שעבירה מינהלית כמוה כהגשת כתב אישום, זכותו של הנקנס לעיין בחומר. כאמור, הנשיאה ביניש דורשת מהשר ישי ובכיריו להסביר, מדוע הם מסרבים להתיר לחברות לעיין בחומר - בניגוד לפסק דין זה.

• סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, פסקה אף היא ברוח דומה, בתיק של חברת קו המים נגד עירית חדרה.

• השופט העליון לשעבר יצחק זמיר כתב דברים דומים בספרו על הסמכויות המינהליות.

• חוק בתי הדין המינהליים.

• הסירוב מנוגד לכאורה לחוק יסוד חופש המידע.

שתי החברות מספרות, כי משרד התעשיה והמסחר הציע להן את "הפתרון" הבא: הן יבקשו להישפט על העבירה במקום לשלם את הקנס, המדינה תגיש נגדן כתב אישום, ואז יוכלו לקבל את חומר החקירה. לאחר עיון בחומר, יבטלו את הבקשה להישפט. החברות אומרות כי זהו פתרון אבסורדי, שיביא לכך שיתפרסם ברבים שהן נאשמות בעבירה פלילית. זאת ועוד, ההצעה תסרבל את ההליך, בעוד שמטרת חוק העבירות המינהליות הוא לפשט הליכים.

ישי: מסירת החומר תפגע ביעילות האכיפה

השר ישי אומר, בתשובתו לבג"צ, כי מסירת חומר החקירה לעיון החברות יפגע ביעילות האכיפה. עוד הוא טוען, כי הפנייה לבג"צ נעשתה באיחור, ומקומה להתברר, אם בכלל, בבית הדין הארצי לעבודה ולא בבית המשפט העליון. בתגובתה אומרות שתי החברות כי מי שנקט סחבת הוא המשרד, שקנס אותן על עבירה לכאורה שנתיים וחצי לאחר המעשה. החברות אומרות כי בשנתיים האחרונות פנו מספר פעמים כדי לקבל את החומר, ולא נקטו בסחבת.

בית המשפט העליון קבע ביום 26 בדצמבר: "נושא העתירה מעורר שאלות המחייבות ליבון. היחס בין הזכות לעיין בחומר לבין הצורך ביעילות האכיפה, אלה ועניינים אחרים, מצדיקים ליבון נוסף. המשיבים (השר אלי ישי) יגישו תשובה משלימה לבית המשפט בתוך 60 יום. הם יתייחסו גם לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין סבן. העותרים יהיו רשאים להגיב בתוך 21 יום. לאחר מכן נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה".

כתב Nfc מעיר, כי פסק הדין בתיק סבן עדיין לא פורסם ברבים, ולכן יתכן שהיועצים המשפטיים של משרד התעשיה והתעסוקה פשוט לא ראו אותו ואינם יודעים עליו.