32% מההורים לילדים בגילאי 18-6 מדווחים, כי למיטב הבנתם ילד אחד שלהם, או יותר, סובל מהפרעות קשב וריכוז ו/או מלקויות למידה, שהם 190,000-180,000 ילדים בישראל. כך עולה מסקר שערך מכון סמית קלקא מחקרים יישומיים.
הסקר נערך לקראת יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן ושל ארגוני החרשים בישראל שיצוין מחר (ג', 8.1.08). הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 400 הורים לילדים בגילאי 18-6.
מהנתונים עולה, כי לפי נתונים דמוגרפיים, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של תופעה זו בקרב בעלי משפחות בעלות הכנסה ממוצעת ומעלה. עוד עולה, כי 69% מהציבור ציין כי הוא מכיר באופן אישי ילדים, או בוגרים, שיש להם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז (היכרות שעולה ככל שעולה רמת ההשכלה).
עוד נמצא, כי 87% מההורים שהיו מודאגים מהאפשרות שיש לילדם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז, ביצעו אבחונים לילדם. עוד נמצא, כי כרבע מההורים לילדים הרגילים גם הם פנו לאבחונים. ובסה"כ - 46% מכלל ההורים בארץ ביצעו אבחון לאחד מילדיהם לפחות.
אין יותר דעות קדומות
מהסקר עולה, כי הדעות הקדומות בתחום זה חלפו מהעולם: 35% מההורים (לרבות אלו שדיווחו כי יש להם ילדים "רגילים" - ללא קשיים), מאמינים כי רמת המשכל של הילדים עם הפרעות הקשב והריכוז ו/או לקויות הלמידה, גבוהה יותר משל הילדים "הרגילים", 37% מההורים סבורים שרמת המשכל זהה לזאת של הילדים ה"רגילים", 19% מההורים לא ידעו להשיב, ורק 9% סוברים שרמת המשכל של הילדים עם הקשיים נמוכה מזו של הילדים "הרגילים". כמו-כן, מקרב ההורים לילדים עם לקויות למידה, 55% מאמינים שרמת המשכל שלהם גבוהה יותר משל הילדים "הרגילים".
ההורים - הראשונים לגלות את הבעיה
על-פי תוצאות הסקר, נמצא כי ההורים הם הגורם הראשון לזיהוי הבעיה. 55% מההורים לילדים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב העלו לראשונה את האפשרות לבעיה, ב-12% מהמקרים היתה זאת הגננת, או גורם אחר בגן, ב-28% מהמקרים היה זה בית הספר ו-5% מההורים דיווחו על גורמים אחרים.
אין להורים די כלים להתמודדות
מהנתונים עולה, כי 44% מההורים שילדיהם יש בעיה כלשהי, מצהירים כי חסרים להם הכלים והידע על-מנת לסייע לילדים להתמודד עם הקשיים, כאשר 49% מהורים אלו דיווחו שחסרים להם כלים וידע בתחום הדידקטי, ל-39% חסרים כלים להתמודד עם התחום הרגשי שלהם עצמם, ל-41% חסרים כלים להתמודד עם התחום הרגשי של הילד ו-7% הצהירו כי חסרים כלים להתמודד עם התחום המוטורי.
המדינה אינה מסייעת בנושא
מנתוני הסקר עולה, כי 69% מההורים לילדים בגיל מערכת החינוך בארץ, סבורים שהמדינה מסייעת פחות מדי לילדים עם הקשיים, רק 11% סבורים שהמדינה מסייעת במידה מספקת, 19% אינם יודעים, ואילו 1% טענו שהמדינה מסייעת יותר מדי לאותם הילדים. עוד נמצא, כי למעלה מ-80% מההורים סבורים שהמדינה מסייעת לילדים שלהם פחות מדי.
נטל כספי גבוה מדי
78% מההורים מאמינים שהנטל הכספי בגין לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב הוא גבוה יותר. 89% מקרב ההורים לילדים עם הלקויות גם כן מסכימים לטענה זאת.
השקעה בילדים - עוזרת
92% מההורים לילדים עם הלקויות והפרעות הקשב והריכוז מאמינים שהשקעה גדולה יותר בילדים שלהם תאפשר להם "ליישר קו" עם הישגי הילדים האחרים, לעומת 80% מההורים ל"ילדים הרגילים", אשר מאמינים שהשקעה גדולה יותר בילדים עם הלקויות תאפשר להם ל"יישר קו" עם הילדים הרגילים.
עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן, מסרה: "המעקב אחרי שורת המדדים, שיאמדו את היקפי תופעת לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז - מצוי בתחילת הדרך. גילינו בדוח המתפרסם היום מודעות גדולה לנושא, בעיקר בקרב הורים ממעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה, שהם נגישים יותר למידע בתחום, נגישים יותר לאנשי המקצוע המאבחנים ובעלי משאבים כלכליים למימון האבחונים ולסבסוד הטיפולי הנלווה. בין היתר, אנחנו מזהים בדוח ובמפגשים בשטח מצוקה גדולה בקרב ההורים להתמודד עם הקשיים הרגשיים שהם עצמם חווים, ועם הקשיים הרגשיים של הילדים. מניסיוננו, ההורים הם הגורם המרכזי בתהליך החינוך של הילד. הורה מבין, מעודכן, מחושל ורגיש לצרכי ילדו, יתרום להישגיו ברמה הלימודית, החברתית והרגשית יותר מכל גורם אחר".
