בית הדין הרבני בנתניה פסק (יום א', 13.1.08) כי בני זוג, המנהלים מזה למעלה מעשור הליכי גירושין וחיים בנפרד, הינם מורדים זה בזה ועליהם להתגרש. כמו כן קבע בית הדין הרבני כי מכיוון שהרכוש המשותף חולק בבית המשפט, אין מקום לדרישת האישה לקבלת פיצוי כספי נוסף כתנאי לסידור הגט.
בני הזוג נשאו לפני 40 שנה ולהם ילדים משותפים בוגרים. לפני כעשר שנים נפרדו בני הזוג והחלו בהליכי גירושין. לאחר שניסיונם לשלום-בית כשל, פנתה האישה לבית המשפט בזו הלשון: "ברצוני להיפרד מבעלי, בהתאם להסכם בינינו. על-פי ההסכם, על בני הזוג לחלק את כל הרכוש המשותף שנצבר במהלך שנות הנישואין בחלקים שווים. אני מקווה שנעשה זאת במהירות וביעילות".
חלוקת מדפים
מאז ועד היום טרם הגיעו בני הזוג להסכם גירושים. בתחילה ניטשו קרבות לאיתור הרכוש המשותף. האישה טענה כי הבעל הסתיר ממנה רכוש שצברו בשנות הנישואין, פנסיה שקיבל ממקום העבודה ועוד. בני הזוג חיו תקופה מסוימת תחת אותה קורת גג, כאשר כל אחד מהם חי בקומה נפרדת, והשניים חילקו ביניהם את הזמנים לצורך שימוש במטבח כמו גם את חלוקת הבעלות על המדפים במקרר. חלוקה זו אף קיבלה תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה.
לטענת הבעל, כל הרכוש המשותף, הכולל דירת יוקרה וכספים שנצברו, חולקו בהתאם לפסק הדין של בית המשפט והאישה קיבלה את חלקה בסך 800,000 שקלים.
בית הדין המליץ להתגרש
לפני שנתיים פנו בני הזוג לבית הדין הרבני האזורי בנתניה וביקשו להתגרש. הם הודו כי הם כבר פרודים כ-10 שנים ולא דיברו ביניהם במשך 10 שנים. בית הדין המליץ לבני הזוג להתגרש.
האישה טענה כי בעלה העלים ממנה כספים וכי מגיעים לה כתובה, תוספת כתובה ופיצוי כספי כתנאי לגט. עוד טענה האישה שמגיעים לה פיצויי נזיקין בגין הנזק שנגרם לה בעת שהחליקה ושברה את רגלה בדירתם המשותפת בעת שגרו כל אחד בקומה נפרדת.
מנגד טען הבעל כי חלוקת הרכוש הוסדרה בבית המשפט לענייני משפחה, ולמרות חיפושים קדחתניים לא מצאה האישה כסף שלא חולק. כמו כן טען הבעל כי האישה הסיתה נגדו את ילדיהם המשותפים, ולכן כאשר הבת התחתנה, לא רק שלא הזמינה את אביה לחתונה, אלא שלא ציינה את שמו בהזמנה. תחת הורי הכלה נרשם רק שם האם.
הרכוש כבר חולק
בית הדין הרבני בנתניה, בראשות אב בית הדין הרב מיכאל עמוס והדיינים הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי, פסק השבוע שמכיוון שכל הרכוש המשותף חולק באמצעות פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בית הדין לא יפסוק בנושא הרכוש. כמו כן, מכיוון ששני בני הזוג מורדים זה בזה, לא מגיעה לאישה כתובה וגם לא תוספת כתובה.
המלצת בית הדין לבני הזוג נשארה בעינה.