|
|
[צילום: אגודת הסטודנטים יו"ש]
|
|
|
|
|
רחל אוזן תבעה את אולמי מונדיאל, ובעליו דני קלה, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא היתה מרוצה מהתפריט שהוגש בחגיגת בר המצווה של בנה שנערכה בחודש יולי 2006. לדבריה, בתום לב הסכימה לתפריט ב' מצומצם שהתאים לחגיגת ברית מילה ולא לתפריט א', שהתאים לחגיגת בר מצווה, ושמה לב לכך באירוע עצמו. כמו כן שהנתבע לא עמד בהבטחתו לכשרות של הרב רובין וניתנה כשרות של אגודת ישראל, דבר שגרם למבוכה בקרב האורחים.
"לא הונחו אגרטלי פרחים על השולחנות וזרי פרחים בכניסה לאולם, לא הוגשה עוגת בר מצווה, הכיסאות לא כוסו בבד לבן, הוגשו לחמניות יבשות וסלטים מקולקלים, שהוחזרו למטבח ולא הובאו במקומם סלטים טריים ואחד האורחים נפל מכיסא שבור". אוזן ביקשה פיצוי בגין מחדליו של התובע שגרמו לה אי נעימות.
הנתבע לא הגיש כתב הגנה ובדיון בפני השופטת אנה שניידר הכחיש את הטענות נגדו. לדבריו, בין הצדדים נערכה הזמנה בכתב שנזרקה לפח לאחר ששולמה עלות האירוע. "היא שילמה מה שביקשתי, עכשיו אני לא יודע על מה היא תובעת אותי". בפסק דין שניתן אתמול חייבה השופטת את הנתבע לשלם לתובעת 2,000 שקל בתוך 30 יום בתוספת 500 שקל הוצאות משפט.
לדברי השופטת, קיים הבדל מהותי בין התפריטים ומאחר והתובעת הודתה שבתום לב הסכימה לתפריט ב', המצומצם, אין לה אלא להלין על עצמה. יחד עם זאת קבעה שהנתבע לא סתר את טענת התובעת שהיה ברור שמדובר בחגיגת בר מצווה ולא ברית. "מן הראוי היה שהנתבע יסב את תשומת לבה של התובעת לטעות לפני האירוע, ויוודא שאכן התכוונה לתפריט ב' ולא לתפריט א'. כמו כן לא נסתרו טענותיה של התובעת בעניין הכשרות, טיב המזון ומצבו של הריהוט באולם".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
