שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג, קבעה (יום א', 3.2.08) כי אגף המכס והמע"מ רשאי לפעול בהליכי גביה נגד חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ, בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ.
בינואר 2005 הוציא אגף המכס והמע"מ לחברת קסקד בע"מ בבעלות יורי טולובסקי, חברה שעסקה ביבוא מזון, לרבות משקאות אלכוהוליים ממדינות חבר העמים, הודעת גרעון בגין טובין שייבאה, מן הטעם כי ערך הטובין שעליו הצהירה לא תאם את "ערך העסקה" כמתחייב על-פי פקודת המכס. בסמוך לכך, הועברו הטובין לידי חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ, אף היא בבעלותו של טולובסקי, וחברת קסקד נקטה הליכי פירוק מרצון.
ביוני 2007 הודיע אגף המכס והמע"מ ל"טי אנד אל אקספרס" כי לפי סעיף 106(ה) לחוק מע"מ, בכוונתו לגבות ממנה חובה של חברת קסקד בסך 271,169 שקל, בנימוק שהטובין של קסקד הועברו אליה בלא תמורה ובמטרה לחמוק מתשלום מס.
החברה טענה כי אין לאגף המכס סמכות לפתוח נגדה בהליכי גבייה, משום ששילמה את מלוא התמורה המתחייבת בגין הטובין שהועברו אליה. החברה אף הגישה בקשה דחופה לשחרור מטענים מעוכבים ולביטול צו עיקול ברישום בבנק הפועלים על חשבונה.
המכס דחה, באמצעות עו"ד יהודה גליטמן מפרקליטות מחוז חיפה, את הטענה בדבר תשלום תמורה בגין הטובין, וטען כי מירב הכספים שהועברו לחברה לא נעשו על דרך של הפקדות בנקאיות ובוצעו מחשבונו הפרטי של האב, לב טולובסקי, כחלק מתמיכת האב בבניו ולא בגין רכישת הטובין, מה שמצביע על יחסים מיוחדים בין הצדדים.
סעיף 106 לחוק מע"מ
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החברה ופסק, כי אגף המכס ומע"מ רשאי לפעול בהליכי גבייה בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ, שכן סעיף זה קובע כי כאשר חברה חייבת חוב מס סופי, ומעבירה את נכסיה בלא תמורה, או שהחברה מתפרקת ומעבירה את נכסיה למי שיש עמו יחסים מיוחדים, בלא תמורה או בתמורה חלקית, ובאופן שלחברה החייבת - המעבירה, לא נותרו אמצעים לסילוק החוב לרשות המס, רשות המס רשאית לגבות המס מצד ג' - הנעבר, ובלבד שלא ייגבה סכום הגבוה משווי הנכסים המועברים.
אשר להגדרת המונח "יחסים מיוחדים" די בכך, שאחד הצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של אחר, או כאשר הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה. כמו כן, בהתאם לסעיף 106(ב1), ניתן לבצע גבייה אצל צד ג', כאשר נעשתה העברת פעילות מהחברה החייבת המעבירה, לחברה הנעברת - צד ג', כאשר לשתי החברות אותם בעלי השליטה וההעברה נעשתה בלא תמורה או נגד תמורה חלקית, וכאשר לחברה המעבירה לא נותרו אמצעים לסילוק החוב.
השופט וסרקרוג קבעה כי הונחה תשתית ראייתית המסמיכה את אגף המכס לנקוט הליכי גבייה נגד החברה המערערת בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ. משהוכח כי מדובר בחוב סופי, ומשהתמורה בגין הטובין לא הוכחה (למצער מתן תמורה חלקית בלבד), ומשהוכחו יחסים מיוחדים בין קסקד למערערת, בשתי החברות היה אותו בעל שליטה, וקסקד העבירה פעילותה לחברה המערערת באופן המצביע על פעולות שנעשו במטרה לרוקן את חברת קסקד מנכסיה מצד אחד, והעברת הטובין לחברה חדשה, כביכול, מצד שני, במטרה להימנע מתשלום המס ונקיטה בפעולות שיש בהם לסכל את פעולות הגבייה שנקט בהן אגף המכס ומע"מ.
