רוב הקיץ האחרון עבר עלי בעבודת לילה, כזו שמלבינה את הלילות באקונומיקה, והרבה וודקה. בימים החופשיים המעטים שהיו לי דאגתי שמרגע היקיצה, ככה לקראת 3 אחרי הצהריים, ועד חזרתי לעולם החלומות, הגחלים ילחשו תמיד במנגל. המקרר צויד תכופות בכמויות בשר אדירות - סינטה, אנטרקוט, צלעות וכל מה שאפשר לדמיין, ואת זמני העברתי בקטילת פרות אומללות על הגריל. בקיצור, אני חושב שאני יודע כיצד להתמודד עם בשר - ואפילו שהבשר בסופו של דבר די מפחד ממני - אבל אתמול, לראשונה, למשך ננו שנייה, פחדתי, לא ידעתי כיצד לתקוף. לבסוף, התעשתי ופשוט ביקשתי מהברמן סכין חדה יותר.
