בפסק דין, המשתרע על 38 עמודים, שניתן בשבוע שעבר, תיאר שופט בית משפט השלום בבית-שמש שמעון שטיין, את מעלליו של עו"ד אברהם שלום, שרימה והונה את דודו העשיר, מאיר יחיאל. השופט שטיין חייב את עו"ד שלום, לשלם ליחיאל כמיליון וחצי שקל שהוציא ממנו במרמה ובכחש. השופט קבע שלמרות שמתנהלת חקירת משטרה בעניין יש ליידע את לשכת עורכי הדין בפרשה והורה למזכירות בית המשפט לשלוח ללשכה את פסק הדין החמור.
מאיר יחיאל הגיש נגד אחיינו, עו"ד אברהם שלום, שתי תביעות אחת על סך של 1,461,827 שקל והשנייה על סך 150 אלף שקל בהן טען שנפל קורבן למעשי מרמה ונוכלות של אחיינו כשייצג אותו בעסקות שונות. לדבריו, עו"ד שלום הציג בפניו מסמכים מזויפים, גזל את כספו ולא העבירו למטרות אליהן יועד והתחייב.
"הנתבע שכנע אותי להשקיע כספים בעסקות שונות, בארץ ומחוצה לה ובמסגרת זו הוציא ממני מאות אלפי דולרים". אחת הפרשות החמורות מתייחסת למקרה בו ייצג עו"ד שלום את יחיאל ואשתו בבית הדין האזורי לעבודה בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי להכיר בהם כתושבי המדינה. לאחר שהתביעה נדחתה הציג עו"ד שלום לתובע הסכם מזויף עם המל"ל ובהמשך גם החלטה מזויפת (פרוטוקול) של בית הדין שנשאה חתימה מזויפת של השופטת חגית שגיא. בהחלטה המזויפת נרשם שבקשתו של יחיאל לקבל תוקף של פסק דין להסכם שנחתם, כביכול, עם המל"ל התקבלה. בשלב מאוחר יותר גילה יחיאל את מעשה התרמית. "הצגת המסמכים המזויפים נועדו להוליך אותי שולל וליצור בפני רושם שהנתבע מייצג אותי נאמנה, במטרה לשכנע אותי לבטוח בו ולהעביר לידיו כספים לצורך עסקות שונות".
לטענת יחיאל, בשנת 2003, העביר לחשבונו של עו"ד שלום 443 אלף שקל לאחר שהציע לו לרכוש נכס בבית-שמש. בדיעבד גילה שהעסקה היתה פיקטיבית והכסף נותר בחשבונו של עו"ד שלום. בהמשך העביר לחשבונו של עו"ד שלום כ-672 אלף שקל לצורך רכישת מלונית בירושלים, וגם כאן גילה שהעסקה הייתה פיקטיבית ונועדה לשלשל לכיסו של עו"ד שלום את כספי העסקה. כתב התביעה גולל עסקות נוספות בארץ ובהונגריה בהן הוליך עו"ד שלום את דודו שולל והוציא ממנו במרמה סכומי עתק לאחר שהציג בפניו מסמכים מזויפים. יחיאל, הציג לבית המשפט תמליל שיחות בין עו"ד שלום לד"ר רפאל עמיר, חתנו של יחיאל, בו הודה עו"ד שלום בזיוף מסמכים ובהסתבכות עם העולם התחתון. בתמליל סיפר עו"ד אברהם (אבי) שלום כיצד לווה כספים מהשוק האפור, לאחר שרצה לממש "עסקה מצוינת", ולקוח העביר לחשבון הבנק שלו 150 אלף דולר במזומן. לאחר מכן התבקש להחזיר את הכסף בריבית מפלצתית שתפחה מדי יום.
מתוך התמליל: אבי: "הגעתי לאיזושהי סיטואציה מסוימת שהיא מאוד, מאוד קשה ומאוד בעייתית". רפאל: "בנושא כספי?" אבי: "כן". רפאל: "אתה מרגיש מאוים ע"י מישהו?" אבי: "כן. יש בעולם הזה שתי מערכות של חיים. המערכת שאתה רואה לאור שמש, וכל הזבלים במחשכים. היה לי איזשהו סיבוך עם הגורמים האלה לפני 3 וחצי 4 שנים וזה הכניס אותי לסיטואציה שבה כמעט חרב עולמי...מבחינה כספית. ברוך השם, שהנפש לא נפגעה, ברוך השם שהילדים בסדר ...".
יחיאל צירף את הודעותיו של עו"ד שלום במפלג חקירות הונאה של משטרת ישראל. כאשר נשאל על-ידי החוקר: "האם ההסכם בין יחיאל מאיר לבין המוסד לביטוח לאומי ונציגת המל"ל עו"ד א. דקל, נכון שאתה זייפת את המסמך?" השיב: "אני זייפתי את המסמך". בחקירתו כעבור 6 ימים אמר: "ברצוני לציין שאני יצרתי את המסמכים, אני מצטער על כך, וגם לעניין פרוטוקול בית הדין לעבודה, ואותו הסכם בין המל"ל ליחיאל מאיר אני זייפתי אך הבהרתי לרפי חתנו, שאין לעשות במסמכים הללו כל שימוש".
עו"ד שלום השיב להגנתו שהתמלילים אינם קבילים משום שלא צורפה להם קלטת מקורית ותצהירים של המתמללים. כמו כן שאמינותם לא הוכחה ולא ניתנה לו האפשרות לחקור את המתמלל בחקירה נגדית. לגופו של עניין הכחיש את כל הטענות נגדו וטען שלא זייף מסמכים וכי דודו, איש עסקים ממולח, ביקש ממנו להשקיע את מירב מרצו וזמנו בקידום עסקותיו תוך הבטחה שיתוגמל בעין יפה. לדבריו, זנח את משרדו לטובת ניהול עסקיו של דודו ולא קיבל תמורה בעד שירותי המשפטיים. מכאן ביקש לקזז את הסכומים המגיעים לו מכל סכום שייפסק נגדו. "התובע מלכתחילה לא התכוון לממש את העסקות שנרקמו וכל מטרתו היתה להונות גורמים שונים, ולזכות בהכנסות מבלי להשקיע כסף". בדיון אמר עו"ד שלום: "אני שרוי במצב שאני נרדף על-ידי הרבה אנשים, אני בקושי חי אין לי ממה לאכול".
בפסק דין שניתן בהעדר הצדדים, קבע השופט שטיין, שיש לקבל את התמלילים ודחה את טענתו של עו"ד שלום בעניין: "חברת סטנוגרמה הינה חברה אשר מעניקה לבתי המשפט השונים שירותי תמלול על דרך השגרה, בנאמנות, ולאורך שנים רבות, וכל עוד לא הוכח אחרת, חזקה כי התמלילים משקפים את שנאמר בהקלטות. כך גם קיבלתי את הצהרתו של רפאל עמיר כי התמליל משקף את שנאמר בהקלטות. לנתבע עמדה האפשרות לסתור את נכונות ההקלטות, אולם הוא בחר שלא לעשות כן, ומכאן שאין הוא יכול לבוא כעת ולטעון כי לא ניתנה לו האפשרות לחקור את המתמלל על התמלול שביצע". השופט שטיין, מתח ביקורת נוקבת על עו"ד שלום וקבע "שרימה את התובע והוציא ממנו במרמה כספים שלא כדין. הנתבע קיבל לידיו במרמה כספים מהתובע, בדרך של זיוף מסמכים שיצרו מראית עין של עסקות פיקטיביות שלשם מימושן הועברו לידיו כספים בסכומים גבוהים למדי".
השופט פסק שהוכח כי עו"ד שלום זייף מסמכים: "לאחר עיון בהודעות שנתן הנתבע במשטרה ובתמלילי השיחות שהתקיימו בינו לבין רפאל עמיר, אני מוצא כי העובדה שהנתבע הודה בארבע נקודות זמן שונות כי זייף את המסמכים האמורים - הודה כי זייף את ה'הסכם' בין התובע למל"ל, זייף את פרוטוקול בית הדין לעבודה, זייף את 'הסכמי הרכישה' משנת 2003 בנוגע לרכישת נכסים בבית שמש ובירושלים, והודה כי החברות שהיו צד ל'עסקות' הללו לא ידעו על קיומן ולא היו שותפות להן - הן בשיחות שלא ידע כי הינן מוקלטות, מיום 27.2.06 ומיום 14.3.06, והן בהודעות מסודרות שמסר למשטרת ישראל בשני מועדים, ביום 21.3.06 וביום 27.3.06 מובילה אותי באופן נחרץ למסקנה כי המסמכים הללו מזויפים, ולא מותירה מקום למסקנה אחרת. התרשמתי כי הודעותיו אלה של הנתבע ניתנו מרצונו החופשי, מבלי שהופעל עליו לחץ כלשהו".
השופט הוסיף שקיבל את גרסתו של התובע, שהיה אמין ומשכנע, לפיה מעולם לא ביקש מהנתבע לחפש עבורו עסקות. "מצאתי את עדותו של הנתבע כמתחמקת ובלתי משכנעת, והתנהלותו הבלתי סבירה בניהול הגנתו באופן זה שלא תמך גרסתו במסמכים ובעדויות רלוונטיות...". עו"ד שלום חויב לשלם לדודו גם 25 אלף שקל בגין עוגמת נפש ושכר טירחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
