עוני גורם למחלות לב?

לחץ דם של אדם נורמלי יורד במהלך הלילה, אך מעמד סוציו-אקונומי בילדות נמצא כגורם משפיע על דפוס זה בגיל הבגרות. אלו ממצאי מחקר קנדי חדש.

הממצאים מראים כי בלי קשר להישגים בגיל הבגרות, מעמד סוציו-אקונומי בגיל הילדות הוא בעל השלכות בריאותיות מתמשכות.

• החוקרים - מאוניברסיטת קלגרי שבאלברטה. ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "רפואה פסיכוסומטית".

ירידות ליליות של 10%-15% בלחץ הדם הן נורמליות, ואנשים שאינם חווים ירידות ליליות אלו בלחץ הדם נמצאים בסיכון גבוה למחלות לב ושבץ. ישנן ראיות לכך שהירידה בלחץ הדם עשויה להיות קשורה למעמד סוציו-אקונומי.

כדי לחקור את הקשר לעומקו, עקבו החוקרים אחר לחץ הדם של 174 סטודנטים לאורך 24 שעות.

הם גילו כי ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי של המשתתפים בגיל הילדות - שדורג על-פי רמת ההשכלה הגבוהה ביותר שהשיגו הוריהם - היה נמוך יותר, כך נמוכה יותר הייתה הירידה בלחץ הדם בלילה.

מעמד סוציו-אקונומי בהווה - חסר השפעה

מצד שני, המעמד הסוציו-אקונומי של המשתתפים בהווה, שנמדד על-פי הציון שהעניקו לעצמם ביחס לקנדים אחרים בסולם "מעמד" של 9 ערכים, לא היה קשור לירידה בלחץ הדם.

מעמד סוציו-אקונומי בגיל הילדות תרם באופן עצמאי לירידה בלחץ הדם גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים כמו אינדקס מסת הגוף, עישון וגורמים רלוונטיים אחרים.

החוקרים ציינו כי כאשר מתייחסים למחקר מנקודת מבט דרום אפריקנית לדוגמא, ייתכן ומדובר באחד המנגנונים העומדים בבסיס העלייה בשכיחות למחלות לב בקרב אנשים שאימצו סגנון חיים מערבי. העובדות בשטח שאינן תואמות את הממצאים הן כי בקרב אנשים אלו, הממשיכים לחיות תחת אותם מצבים שליליים, אין את אותה שכיחות של מחלות לב. ונשאלת השאלה מדוע לא, או שהסיבה לכך נובעת מכך שאנשים אלו סובלים מגורמים אחרים כמו מחלות זיהומיות, טראומה או תת תזונה ולא חיים לאורך מספיק זמן כדי לפתח מחלות לב.

לדברי החוקריםי ישנן מספר דרכים בהן מעמד סוציו-אקונומי יכול להשפיע על הסיכון למחלות עתידיות, כולל משקל לידה נמוך, תזונה לקויה וגורמים פסיכולוגים כמו לחץ.

המסקנה שאליה הגיעו היא כי הממצאים מדגישים את החשיבות להתייחסות למצוקות בגיל הילדות ומראים את אחד המנגנונים הפוטנציאליים - ירידה בלחץ הדם - של העלייה בסיכון.