יותר משליש מהישראלים מקבלים ותומכים ברעיון הירידה מן הארץ, כך מלמד מחקר חדש הבודק את מדד הריבונות בישראל.

המחקר הוא הראשון מסוגו בארץ ומיועד להיערך מדי שנה ולהתפרסם בין יום העצמאות ליום הרצל – שרצה הגורל וחיבר אותו השנה ליום הנכבה. כוונת צוות המחקר להשוותו בהמשך גם מול מדדים מקבילים שימדדו ברחבי העולם.

שאיפת צוות החוקרים מטעם המרכז למורשת בגין, בראשם עומד דר' אודי לבל, היא "לעקוב אחרי עצמאותה וריבונותה של המדינה בתוך גבולות הקו הירוק, ולהסיט את הדיון מעתיד השטחים "שם" לעתיד המדינה "כאן"."

המחקר כולל פרמטרים הקשורים בסמלים, בטריטוריה, במחויבות למדינה, במשילות ובחדירת השפעות חוץ ישראליות (בעלות אופי אנטי ישראלי) באמצעות איסוף נתונים ארוך טווח, מעקב אחרי פרמטרים ריבוניים וסקר רחב היקף (1,400 נשאלים) שבוצע על-ידי מכון המחקר 'מאגר מוחות'.

להלן ממצאיו המרכזיים של המחקר:


38% מהישראלים תומכים בירידה מן הארץ

38% מהישראלים תומכים ומקבלים את רעיון הירידה מן הארץ.
שליש מן המגזר היהודי פונים לקבלת אזרחות חליפית לעומת 6% בלבד מן המגזר הערבי.
המדד מצא כי ברגעים אלו ממש 34.5% מכלל האזרחים מצויים בתהליכי פנייה (או שסיימו אותם) לנציגות של מדינה זרה, בכדי לקבל אזרחות נוספת לצד זו הישראלית.


מעדיפים לוותר על ירושלים מאשר על רמת הגולן

המדד בחן את ההיתכנות לסרבנות ולפעילות לא חוקית מצד האזרחים. הנתונים מלמדים כי תופעת הסרבנות תהיה כאן ובגדול: 16% מן הציבור יגלו סרבנות אם תתקבל החלטה על פינוי התנחלות קטנה ומבודדת ביו"ש. 32% יפעלו כך אם תתקבל החלטה על פינוי ישוב גדול ביו"ש כדוגמת אריאל. 28% יפעלו כל אם תתקבל החלטה על ביטול מוחלט של הפטור מצה"ל הניתן לבחורי ישיבה. 31% יפעלו כך אם יונהג שירות אזרחי חובה לכל מי שלא מתגייס לצה"ל ו- 48% יפעלו כך אם תתקבל החלטה על פינוי וירידה מרמת הגולן.

כמו כן מצא המחקר כי אחוז גבוה יותר של ישראלים מתנגד לירידה מהגולן (69%) מאשר לויתור על ירושלים (65%) בתמורה להסכם קבע.

כשנשאל הישראלי באיזו מידה קיומה של מדינת ישראל בטוח או לא בטוח, לאור האיום הגרעיני האירני? השיבו 46% כי עצם המשך קיומה של ישראל כלל אינו בטוח.


מי מנהל את ישראל?

מחצית מאזרחי המדינה סבורים שרוה"מ והכנסת כלל אינם משפיעים על קבלת ההחלטות בתחום החוץ והביטחון אלא גופים זרים (קהילה אירופאית, נשיא ארה"ב, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, בג"צ). 31% טענו כי נשיא ארה"ב הוא מעצב המדיניות, 14% סימנו ארגונים בינלאומיים העוסקים בזכויות אדם.


88% אינם מאמינים ביכולתה של המשטרה לסייע

מבדיקות שערך המרכז עולה כי עשירית מן הציבור הישראלי נחשף לאיומים ולסחיטת דמי חסות במסגרת תופעת ה- 'פרוטקשן'. אחד מכל עשרה. אלו מצויים בעיקרם בנגב, בגליל ובשרון. ומתוך אלו שהמדינה לא מספקת להם הגנה מפני גל הפרוטקשן עולה כי
44% נוהגים בלקיחת החוק לידיים וטיפול עצמי בבעיה, 30% נכנעים לסחטנות ומשלמים דמי חסות, ו- 88% מהנחשפים לפרוטקשן כלל לא פונים למשטרה. המשטרה אינה כתובת עבורם. מתוך מי שאינם פונים למשטרה הסבירו 78% כי לא פנו משום חוסר אמון ביכולתה של המשטרה לטפל בתופעה.

32% מהישראלים הצהירו כי קיימת אפשרות (במקרה של איום על רכושך/ אלימות מילולית/ אלימות פיזית שאינה מסכנת חיים/ סחטנות) כי ישתמשו באמצעים בלתי חוקיים או אלימים. כעשרה אחוז מן הישראלים כבר נחשפו למצב בו מי ממכריהם נדרש ללקיחת החוק לידיו כתוצאה מחוסר יכולתה של המשטרה להגן עליו או על רכושו.

על מילות ההמנון לייצג את כלל האזרחים

בין סמלי המדינה שהוצגו לקהל נתגלה כי השפה העברית היא החשובה מכל לישראלים. אחריה הדגל הכחול לבן ורק אחריו ההמנון הלאומי התקווה. גם כאן עולה נתון מפתיע: 35% מכלל אזרחי המדינה מסכימים כי "יש צורך לשנות את המילים של ההמנון הלאומי 'התקווה' מפני שההמנון לא מייצג את כל אזרחי ישראל".


ציון מדד העצמאות והריבונות לשנה זו הוא 7.86. הציון נמוך למדי ויהווה נקודת השוואה כשייערך המדד במקומות נוספים בעולם ובישראל בשנה הבאה.