דוד בן יעקב תבע את ניצב משנה אפי מור, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שחטף ממנו מכות. מכתב התביעה עלה שבחודש יולי 2005, בשעה 01:50 לפנות בוקר, הגיע התובע ברכבו מלווה באשתו, בתו בת ה-10 חודשים ואחותו למחסום כיסופים והשוטרים הורו לו לשוב על עקבותיו. לדבריו, תוך כדי פניית פרסה, התנפל עליו נצ"מ אפי מור, מפקד מרחב לכיש, בצעקות "שיעוף מהמקום" ואיים עליו.
"הנתבע הכניס את ידו לתוך הרכב ונתן לי שלוש מכות אגרוף בעורף ובראש לעיניהם הנדהמות של אשתי ואחותי. צלם של ערוץ 2 שנכח במקום ביקש מהנתבע שיתנצל אך הוא סירב".
התובע הגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים נגד נצ"מ מור שהועמד לדין בחודש מרס אשתקד, ונרשמה בתיקו נזיפה. התובע לא נזקק לטיפול רפואי עקב התקיפה אולם חש מושפל. "דווקא המפקד הבכיר בשטח שאמור לשמש דוגמא לפקודיו, איבד עשתונות והכה אותי על לא עוול בכפי וללא צורך והצדקה מבצעיים ולעיני בני משפחתי". התובע הוסיף שנצ"מ מור גרם בהתנהגותו לנזק תדמיתי למשטרת ישראל ולמדינה.
בכתב ההגנה טענה פרקליטות מחוז ירושלים שהאירוע התרחש במהלך הפגנה בהינתקות. "האירוע הוא תולדה של נסיבות מורכבות ורגישות ששררו באזור הסוער ביותר במדינת ישראל, שתרמו לסערת הרגשות בה היה שרוי התובע מחד וללחצים בהם היו נתונים כוחות הביטחון לרבות הנתבע".
המדינה הדגישה שהתובע הגיע למחסום כיסופים בלוויית משפחתו למרות שידע שהאזור מועד לפורענות ונסגר לכניסת ישראלים שאינם תושבי המקום והוכרז כשטח צבאי סגור. המדינה לא הכחישה את אחריות הנתבע והעובדה שעשה שימוש בכוח שלא כדין, אלא שלדבריה, יש לקחת בחשבון את נסיבות האירוע המצער. "התובענה נבעה מתוך אג'נדה פוליטית של התובע ומתכלית ברורה וידועה להטריד את העושים במלאכה ועל-מנת להגביר את תהודת האירוע בציבור".
בפסק דין שניתן בתחילת החודש, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת אנה שניידר, את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה בהוצאות. לדבריה, לחובתו של התובע נזקף אשם תורם מלא לאחר שהגיע מיוזמתו למקום מועד לפורענות וסיכן את משפחתו. "התובע, תושב בית אל, בחר מטעמים השמורים עמו להגיע באישון לילה בלוויית בני משפחתו, לרבות בתו התינוקת, לאזור שהיה באותה עת ב-'עין הסערה' ואף הוכרז כאזור צבאי סגור. התובע ידע או אמור היה לדעת שכוחות הביטחון המוצבים במקום לצורך השלטת הסדר יפנו את דרכי הגישה לרצועת עזה וירחיקו את הקהל המפגין מהמקום. מכאן שבעצם נסיעתו והגעתו למקום הייתה משום הסתכנות מרצון. כלום ציפה התובע שכוחות הביטחון, על אף שהונחו לשמור על הבלגה ואיפוק, יקבלו את פניו 'בזרועות פתוחות' כאשר המפגינים במקום עושים כל מאמץ על-מנת לגרום להם לאבד את סבלנותם? מבלי להצדיק את התנהלות הנתבע במהלך האירוע וההליך המשמעתי - לא ראיתי במקרה דנן לפסוק פיצויים לתובע".
