תסקיר הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, שמתפרסם הבוקר, מציג תופעה נרחבת של התעללות חיילי צה"ל בעצירים פלשתינים כבולים, והתעלמות כמעט מוחלטת של צה"ל, משרד הביטחון והכנסת מקיומה של התופעה ומן הצורך לטפל בה ולעקרה מן השורש.
התסקיר, הנושא את הכותרת "בלתי חוקי בעליל: התעללות חיילים בעצירים פלשתינים", עוסק במקרים רבים של התעללות בעצירים לאחר שכבר נעצרו ונכבלו, ואינם יכולים להוות עוד סכנה לחיילים.
התעללות זו מתרחשת בשלבים שונים שלאחר המעצר - מיד לאחריו, ברכב המסיע את העצורים, ובעת שהם מוחזקים במחנות צה"ל עד להעברתם אל גורמי החקירה והכליאה. לא פעם מעורבים במעשי ההתעללות גם כלבים, המשמשים את כוחות הצבא, שמבצעים את המעצרים, ואשר מוסעים יחד עם העצורים. לעתים מגיעים מעשים אלה לכדי אלימות קשה במיוחד ופציעת עצורים, ובמקרים אחרים מדובר בשגרה של מכות, השפלות ופגיעות נוספות.
מעשי התעללות אלה אינם פוסחים גם על עצורים קטינים, אשר זוכים להגנה מיוחדת במשפט הישראלי והבינלאומי כאחד. החיילים המבצעים את המעצרים אינם נוהגים בקטינים זהירות יתר, ולעתים -כפי שעולה מדיווחים שונים - אף מנצלים את חולשתם.
מהתסקיר עולה, כי התופעה מגובה במערכת אכיפה רופסת, הממעטת בחקירות ובהגשת כתבי אישום. כן בולטת ההתעלמות הכמעט-מוחלטת של הרשויות מן התופעה, ובכלל זה של מרבית הדרגים בצה"ל עצמו, של משרד הביטחון והשר העומד בראשו, ושל הכנסת ומוסד מבקר המדינה. כן עולה מהדוח כי בצה"ל אין כל נהלים אשר מסדירים את הטיפול בעצורים לאחר מעצרם ועד להעברתם לרשויות הכליאה והחקירה.
התסקיר מבוסס על 90 עדויות, שהגיעו לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ומתייחסות למעצרים של פלשתינים בין יוני 2006לאוקטובר 2007. קטעים רבים מעדויות אלה מצוטטים בו. כמו כן, מבוסס התסקיר על עדויות של חיילים ועל דברי מפקדים וגורמים רלוונטיים נוספים, השופכים אור על התופעה.
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוא עמותה שנוסדה ב-1990 במטרה להיאבק בשימוש בעינויים בחקירות בישראל בדרכים משפטיות. ההישג המרכזי של הוועד הוא פסק-הדין של בג"צ מספטמבר 1999, בעתירות שהגיש הוועד ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט וארגונים נוספים, לפיה שיטות העינויים שהיו נהוגות עד אז בחקירות השב"כ אסורות על-פי חוק.
הדוח נכתב בידי נעם הופשטטר, מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, בצירוף פרקים משפטיים מאת עורך הדין אליהו אברם, היועץ המשפטי של הוועד, וד"ר יובל גינבר, שהנו מחבר הספר ”Why Not Torture Terrorists?”, שיצא לאור השנה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ויועץ בכיר לוועד.
דובר צה"ל אמר בתגובה לתסקיר, כי "צה"ל מכבד ומוקיר את פעילותם של ארגוני זכויות אדם, ובכללם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. לו היה הארגון מעביר את הדוח הסופי להתייחסות צה"ל בטרם פרסומו, היה מקבל תגובה מפורטת לכל הטענות המועלות בו, אך הארגון, מסיבות השמורות עימו, בחר לא לעשות כן."
"צה"ל פועל על-פי החוק הבינלאומי, ועל-פי חוקי מדינת ישראל, ועומד בכל הכללים המחייבים אותו בכל הנוגע לסוגיית מעצר פעילי טרור, ומבוקשים המסכנים את ביטחון מדינת ישראל ושלום אזרחיה, תוך הקפדה ושמירה על ביטחונם ושלומם של כל העצורים מרגע תפיסתם והחזקתם בידיו. צה"ל רואה בחומרה כל פגיעה שלא לצורך בעצור, ובודק באופן יסודי כל טענה בעניין פגיעה בפלשתינים לאחר מעצרם. ככלל, טענות בדבר אלימות נגד עצורים או פגיעה בהם, נבחנות על-ידי חקירה פלילית של המשטרה הצבאית החוקרת, שממצאיה נבחנים ע"י הפרקליטות הצבאית. מפקדי צה"ל וחייליו מחוייבים לנהוג על-פי הקוד האתי של צה"ל."
גורמים בצה"ל הוסיפו, כי כיוון שהארגון בחר לא להעביר את הדוח להתייחסות צה"ל בטרם פרסומו, אין באפשרותם להתייחס, בשלב זה, לטענות המועלות בדוח בטרם יילמדו לעומק.
צה"ל פועל ללא לאות לשמירה על הערכים, הנורמות ומוסר חייליו ומפקדיו, ועושה כל אשר לאל ידו על-מנת למגר תופעות שאינן עולות בקנה אחד עם הערכים והקוד האתי של צה"ל. לראיה, כבר במהלך שנת 2006 הוקם בסיס מצ"ח ייעודי, שעיקר פעולתו בחקירת תלונות מקומיות.
מהנתונים הקיימים בצה"ל, ניתן לראות בבירור, כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בדיווחים של מפקדים וחיילים על אירועים נורמטיביים, מתוך רצון להפריך או לאשש מקרים שאירעו, להביא לחקירתם ולמצות את הדין עם הנוגעים בדבר. עלייה זו נובעת, בין היתר, גם מפעילויות ההסברה האינטנסיבית שעורך צה"ל לחייליו ולמפקדיו בכל הדרגים.
ח"כ גלאון יוזמת דיון במליאת הכנסת על תסקיר הועד נגד עינויים. גלאון קוראת לגבש הנחיות מבצעיות לטיפול בעצורים פלשתינים ולמצות את הדין עם חיילים מתעללים.לדברי גלאון, "שנים של מעצרים של אלפי פלשתינים הביאו לאדישות מוסרית וקהות חושים ביחס לעצירים כבני אדם"
