|
קרנית אוחזת בתמונת נישואיה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הכרזת החיילים החטופים כחללים שמקום קבורתם לא נודע מסורה בידיו של הרב הראשי לצה"ל, תת-אלוף אביחי רונצקי. הכרזה זו הינה על-פי חוק בלעדית לו, והוא רשאי להתייעץ בעניין עם רבנים אחרים בשל היותה של ההחלטה כבדת משקל.
מאז ומתמיד לא נישאה אישה שגורל בעלה אינו ידוע, וכך נוצר מצב הילכתי שהצריך להתיר עגונות. מקרה שכזה ייתכן גם במקרה של קרנית גולדווסר, רעייתו של החייל החטוף אהוד. הרב יעקב רוז'ה, נציג הרבנות במכון הפתולוגי באבו כביר, הסביר ["נקודת מפגש", רשת ב'] כי כאשר אין לפנינו גופה קיימות הנחיות הלכתיות כיצד לנהוג. הוא ציין כי יש להסביר זאת למשפחה בצורה שתשכנע אותם במות הבן, ואמר כי בני משפחת אברהם שאלו אותו "ומה יהיה פתאום אם הבן יבוא", והוא השיב להם כי "ירקדו יחד בשמחה...".
הבעייתיות מחריפה כאשר מדובר בחייל נשוי. מה יקרה במקרה שעגונה הותרה להינשא, נישאה ואף נולדו לה ילדים. לדברי הרב רוז'ה, מקרה דומה היה אחר השואה. בית הדין בירושלים התירה אישה להינשא על-סמך הממצאים. פתאום בעלה בא, אירוע שבלשון ההלכתית קרוי "בא ההרוג ברגליו".
בהסתמכו על פסיקה יוצאת דופן של הרב צבי פסח פרנק, רבה לשעבר של ירושלים, ולפיה יש אפשרות הלכתית להישאר נשואים גם אחרי שהבעל הראשון הגיע. בהליך הילכתי-משפטי מפקיע בית הדין את קידושי הבעל ראשון כאילו מעולם לא הייתה אשתו נשואה. ההפקעה באה מתוך ההשקפה ולפיה נישואי האישה באו על-פי היתר של בית דין ולא מתוך כוונה בלתי מוסרית לעסוק בזנות.