חברת פרטנר תקשורת בע"מ הגישה לבית משפט השלום בנתניה תביעה בסדר דין מקוצר נגד נגד מור דווידוב, בגין חוב על סך 897 שקל (לא כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד) שתפח לאחר שלא שילמה חשבון טלפון נייד. הנתבעת לא הגישה בקשת רשות להתגונן ובחודש אפריל אשתקד, ניתן נגדה פסק דין בהסתמך על כתב התביעה. בחודש מרס השנה, הגישה דווידוב בקשה לביטול פסק הדין ותגובתה לתביעה. לדבריה, לא קיבלה את כתב התביעה שהומצא לאמו של בן זוגה ולמעשה לא הומצא כדין. כמו-כן שלא ידעה על החוב לנתבעת שתפח לאחר שהתשלומים השוטפים של המכשיר הנייד, שולמו על-ידי בן זוגה לשעבר ממנו נפרדה בהליך כואב ורווי טינה. פרטנר מצידה השיבה שהמציאה את כתב התביעה לנתבעת כדין וכי זו לא הציגה טענות הגנה ראויות. היא ביקשה שהחוב ישולם בתוספת הוצאות.
הרשם צוריאל לרנר, שדן בתיק הציע לצדדים לפסוק על דרך הפשרה, בהסתמך על סכום התביעה והיקף הטענות, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט והללו קיבלו את הצעתו. "טוב שכך הסכימו שכן 'יפה כוח פשרה מכוח הדין...פסיקה בדרך של פשרה פרושה שבית המשפט לא יידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על-פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על-פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שבית משפט יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים'".
השופט הדגיש שהסכמת הצדדים מבטאת את הרצון לסיים את הסכסוך שנתגלע בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. "הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת 'ייקוב הדין את ההר', אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו".
בסופו של דבר בפסק דין, כאמור על דרך הפשרה, שניתן השבוע, בהעדר הצדדים, ולאחר שהרשם שקל את סיכויי וסיכוני שני הצדדים ובחן את המסמכים ביטל את פסק הדין מחודש אפריל 207 ועיכב את הליכי ההוצאה לפועל. נפסק שעל הנתבעת לשלם לפרטנר 1,620 שקל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. אם לא ישולם הסכום בתוך 30 יום יתווסף לו סך של 540 שקל והחוב בתיק ההוצל"פ יעודכן וההליכים בו יחודשו.
