ביהמ"ש העליון: ילדי מתגרשים <br> זקוקים להגנה מפני הוריהם

בית המשפט העליון דחה על-הסף (יום ג', 29.7.08) עתירה להורות על תיקון בחוק שימנע מילדים "מעמד משפטי עצמאי", בתביעות שבין הורים גרושים. השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה בהחלטה כי רק מתן מעמד משפטי עצמאי לילד בהליכים המתנהלים בין הוריו תאפשר את ההגנה עליו, ותמנע את הפיכתו ל"גורם שטובתו תלויה כל כולה בתוצאות מאבקם של ההורים זה בזו".

מדובר בהוראה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וכן בהסדרי ראייה לגבי ילדים, לפיהן בתביעה בין ההורים יש לרשום את הילד כ"תובע".

נוהג משפיל ומקומם

העותר גיא רווה טען כי "הנוהג לפיו הילדים נרשמים בכתבי תביעה נגד אחד מהוריהם כ'תובעים', הינו נוהג משפיל ומקומם, וטומן בחובו נזק לילדים עצמם". עוד טען כי "עירובם של הילדים בהליכים המשפטיים המתנהלים בין ההורים הוא תהליך מזיק ואין בו צורך מהותי של ממש, וכי במסגרת תביעה של הורה אחד נגד משנהו ניתן להעלות את כל ענייני טובת הילד וזכויותיו בלי שיהיה צורך לערב את הילד כצד להליך". לטענתו, השימוש בילדים כתובעים את הוריהם מנוגד לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, אשר אושררה על-ידי מדינת ישראל.

רווה טען בעתירה כי כל פניותיו לגורמי חקיקה נדחו, לפיכך ביקש מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן ואת שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג לערוך תיקון בחוק שיקבע כי ילדים להורים גרושים לא יהיו צד לתביעה נגד הוריהם.

הגנה על הילד - שיקול על

כאמור, בית המשפט דחה על-הסף את העתירה. השופטת פרוקצ'יה כתבה כי בית המשפט אינו פועל במקומן של הרשויות המופקדות על החקיקה במדינה, אלא רק במצבים קיצוניים של פגיעה בזכויות אדם. ו"עניין זה איננו נופל בגדרו של אותו חריג מצומצם שבגדרו עשויה להתרחש התערבות שיפוטית בהליכי חקיקה של הכנסת. משכך, דין העתירה להידחות על הסף".

היא הביעה הבנה לכאב שביטא העותר בנוגע לניהול משפטי מעמד אישי בין בני זוג, "ובמיוחד כאשר הילד מעורב בהם כצד מתדיין". אולם, הוסיפה, "נראה, כי אין מנוס מהסדר משפטי זה, אשר נועד להגנתו של הילד ודאגה לטובתו ולרווחתו, העומדים לעולם כשיקול-על בכל מחלוקת הקשורה בפירוק התא המשפחתי".

לדבריה, מעורבות זו של הקטין בהליכים בין הוריו "נועדה להגן על זכויותיו ולא לפגוע בהן. לנוכחותו העצמאית של הילד כצד באותם הליכים ישנה תכלית ברורה למנוע מצבים שבהם הכרעות שיפוטיות בסכסוך בין ההורים, או הסדרי פשרה המושגים ביניהם לצורך הליכי גירושין או הסדרת מעמדם האישי ייעשו בלא תשומת לב מספקת לטובתם של הקטינים ולצרכיהם, כגון, למשל, בענייני מזונות, החזקת ילדים, הסדרי ראייה של הילדים, עניינים שונים הקשורים באפוטרופסות על הילד, וכיוצא באלה".

לשופט רובינשטיין יש פתרון ל"בעיה הרגשית"

שופט נוסף בהרכב, אליקים רובינשטיין, הציע הצעה שעניינה פתרון ל"נושא הרגשי" הכרוך בסוגייה. הוא סיפר: "בעת כהונתי בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה שאלה בין הורים גרושים, והאם צירפה את הבת הקטינה כתובעת. טענתו הראשונה של האב היתה, 'כיצד כתוב בכתב התביעה פלונית ופלונית (הקטינה) נגד פלוני, האם בתי היא נגדי?'".

רובינשטיין הוסיף כי כדי להפיס את דעתו של האב ולהתקדם בנושא גופו הוא נתן החלטה לפיה "ייקרא התיק מכאן ואילך 'בעניין שבין פלונית ופלונית לבין פלוני', ונחה דעתו של האב". הוא הציע כי "ייתכן שבמקרים מתאימים עשוי להיות בהצעה זו פתרון מה לנושא הרגשי, מבלי לפגוע בצרכי ההתדיינות לגופה".