הורדת רמות חומצת האמינו הומוציסטאין בעזרת חומצה פולית וויטמין B לא הצליחה למנוע סיבוכים רציניים בחולים עם מחלת לב. אלו ממצאי מחקר נורבגי חדש.
המחקר הוא האחרון מבין מספר ניסויים גדולים שניסו להראות כי הורדת ההומוציסטאין בעזרת טיפול בוויטמינים אינה מציעה יתרון לאנשים הסובלים ממחלת לב.
מחקר אחר גילה קשר בין ריכוזים גבוהים של הומוציסטאין בדם להתקפי לב ושבץ.
אך לדברי החוקרים כשלון המחקר וכשלון מחקרים אחרים כמוהו מראים רק כי ההומוציסטאין הוא אולי סמן, ולא גורם, לסיכונים ללב.
הממצאים, לדבריהם, אינם תומכים בשימוש בוויטמינים B כמניעה משנית בחולים עם מחלת לב כלילית.
- החוקרים מבית החולים האוניברסיטאי האוקלנד שבברגן. ממצאי המחקר פורסמו בעיתון של איגוד הרפואה האמריקני.
צוות החוקרים בדק 3,096 חולים עם מחלת עורקים כליליים בשני בתי חולים נורבגים בין השנים 1999 ל-2006 שעברו הליך להסרת קרישי דם שחסמו את זרימת הדם ללב.
הם חילקו את החולים לארבע קבוצות, ובדקו שילובים שונים של ויטמינים B6 ו-B12 עם או בלי חומצה פולית. הוויטמינים ניתנו בנוסף לטיפולים אחרים.
לחולים נקבע לוח זמנים למעקב דרך ראיונות, בדיקות רפואיות ובדיקות דם לאחר חודש אחד, שנה אחת ובסוף המחקר.
המחקר הופסק מוקדם משום שתוצאות מוקדמות ממחקר דומה בנורבגיה לא הראו יתרונות מהטיפול ועליה בסיכון לסרטן הקשורה לוויטמין B.
על בסיס הנתונים שאספו, החוקרים לא זיהו כל סימן לכך ששילוב של חומצה פולית עם ויטמינים B6 או B12 סייעו בהורדת הסיכון למוות או לאירוע לבבי רציני. כמו התקפי לב או שבץ.
הם גילו נטייה למספר נמוך יותר של מקרי שבץ וסיכון גבוה יותר לסרטן בקבוצות שקיבלו חומצה פולית, אך לדבריהם המספרים לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.