|
|
אין הרבה מה לעשות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
"כבר יותר מעשור שקצב המסת הקרח בקוטב הצפוני בקיץ עולה על קצב ההצטברות בחורף ואם כמות גזי החממה שנפלטים לא תרד, יש סבירות שהתהליך ימשיך והקרח בקוטב הצפוני בסופו של דבר יימס", כך אומר פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים מאוניברסיטת חיפה.
לדבריו של פרופ' קותיאל, החל מה-21 במרס מתחילים שישה חודשים של שמש רצופה בקוטב הצפוני ולכן הקרח נמס בתקופה זו. בתום תקופה זו מתחילה תקופה הפוכה שבה השמש לא זורחת כלל ואז הקרח מצטבר. תופעה זו יוצרת את ה"מעברים" בקרח שנצפו לאחרונה בקוטב הצפוני והיא גם זו שתעלים אותם בחורף. אולם, פליטת גזי החממה מערערת את שיווי המשקל של תהליך זה ולכן בעשור האחרון מתחיל כל אביב במצב פחות טוב מבחינת כמות הקרח.
עוד הוסיף החוקר שבעקבות עליית המודעות לבעיית פליטת גזי החממה יש התמתנות של מגמת העלייה משנה לשנה, אולם עדיין נפלטים בכל שנה יותר גזי חממה מאשר בשנה הקודמת. "בהיבט הישראלי המצומצם, אין לנו הרבה מה לעשות בעניין כיון שהכמות של גזי חממה שניתן להוריד בטלה בשישים. זה חייב להיות מאמץ כלל עולמי, שיעלה הרבה מאוד כסף. ראשי המדינות חייבים להבין שלתקן את הנזק אחרי שהקרח יימס יעלה הרבה יותר", הוא אומר.
עם זאת, יש נתון מעט מעודד הנובע מההבדלים בין שני הקטבים של כדור הארץ: בעוד שבקוטב הדרומי הקרח מכסה יבשה, הרי שהקוטב הצפוני מורכב מקרח שצף כולו בים. לכן, המסה של הקוטב הצפוני תשפיע הרבה פחות על עליית מפלס הים.
