היום לפני 30 שנה, ב-17 בספטמבר 1978, נחתמים הסכמי קמפ-דייויד.
הסכמי קמפ-דייוויד, שהיוו הסכם מסגרת לשלום במזרח התיכון, נחתמו על-ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, נשיא מצרים, אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין. שנה לאחר מכן, בעקבות ההסכמים, נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים.
שיחות השלום בין ישראל למצרים החלו לאחר ביקורו הדרמטי של אנואר סאדאת בנובמבר 1977, ובשלב מאוחר יותר החלה ארצות הברית לקחת גם היא חלק ביוזמה. כשנקלעו השיחות למבוי סתום, הזמין נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, את מנחם בגין ואת אנואר סאדאת לוועידת פסגה ב"קמפ דייוויד", מעון הקייט של הנשיא. מי שלקח חלק בשיחות מטעמה של ישראל היו שר החוץ, משה דיין, ושר הביטחון, עזר ויצמן.
ב-17 בספטמבר, כאמור, לאחר כשבועיים של שיחות מתמשכות, נערך טקס חגיגי בבית הלבן ובו חתמו בגין וסאדאת על שני הסכמים.
ההסכם הראשון - בו הוצהר כי החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338 הן הבסיס לשלום. במסגרת הסכם זה נקבע כי תופעל תוכנית אוטונומיה, אשר לאחר חמש שנים יבוא במקומה הסדר קבע וכן התחלת תהליך נורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות, בתקווה להסכמים דומים בין ישראל לירדן, סוריה ולבנון.
ההסכם השני - קבע ביצוע נסיגה מלאה של ישראל מסיני וכינון יחסים נורמליים הכוללים הכרה ויחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים בין המדינות.
הכנסת אישרה את הסכמי קמפ-דייוויד ב-27 בספטמבר 1978; 84 חברי כנסת הצביעו בעד, 13 חברי כנסת הצביעו נגד, 17 חברי כנסת נמנעו.
בעקבות ההסכמים הוענק לבגין ולסאדאת פרס נובל לשלום.
