ורנה ויצחק בן ציון תבעו את חברת סקאל דיוטי פרי בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 6,500 שקל לאחר שקנו לטענתם, טלוויזיה פגומה. מכתב התביעה עלה שבחודש מאי אשתקד, קנה הזוג מהנתבעת טלוויזית LCD בסכום של 4,000 שקל ולאחר שתלה אותה על הקיר, בעצמו וללא עזרת טכנאי, גילה שאינה פועלת. הזוג האשים שהנתבעת מכרה לו טלוויזיה פגומה וביקש את כספו בחזרה בתוספת 2,500 שקל בגין עוגמת נפש. "טכנאי שבדק את הטלוויזיה קבע שלמסך נגרם שבר פנימי עקב נפילה או מכה חזקה והברגת הברגים לצורך תלייתה על הקיר, לא גרמה לנזק".
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שהטלוויזיה סופקה לתובעים כשהיא תקינה, והנזק נגרם לאחר שתלו אותה על הקיר ללא עזרת טכנאי מוסמך. לדבריה, כשהטלוויזיה הונחה על מעמד שולחני היא פעלה ללא דופי ולא נתגלו בה תקלות ורק לאחר שהתובעים תלו אותה ברשלנות על הקיר היא התקלקלה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וציינה שהאחריות לנזק מוטלת לפתחם של התובעים.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, העיד התובע שהטלוויזיה פעלה כשורה כשעמדה על השולחן וכעבור יום, כשנתלתה על הקיר התברר שאינה פועלת. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת שניידר, את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את התובעים בהוצאות משפט. לדבריה, העובדה שהתובעים לא העידו את הטכנאי שבדק את הטלוויזיה וקבע שתלייתה לא גרמה לנזק פועלת לחובתם. "ההלכה היא שהימנעות מהבאת עד פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מלהביא את העד לעדות. עדות הטכנאי יכולה הייתה להיות משמעותית מאוד לטובת התובעים. הם לא נתנו הסבר משכנע לאי התייצבותו וגם לא מצאו לנכון להמציא חוות דעת מקצועית בעניין". השופטת קבעה חד-משמעית שהתובעים לא הוכיחו שתליית הטלוויזיה על הקיר לא גרמה לנזק ושהטלוויזיה הייתה פגומה מלכתחילה.
