בומים על-קוליים מעל עזה - מותר או אסור?

נזהרים בצוננים. בית המשפט העליון העדיף "למחוק" עתירה נגד השימוש ביעפים (בומים על-קוליים), על פני החלטה "נפיצה" בסוגייה משפטית-ביטחונית.

בית המשפט הורה (יום ג', 7.10.08) למחוק עתירה נגד השימוש ביעפים למניעת שיגור טילים מעזה. השופטים אדמונד לוי, אסתר חיות ויורם דנציגר קבעו כי מדובר בעתירה "תיאורטית" שאינה דורשת הכרעה, מאחר שמזה שנתיים הופסק השימוש ביעפים למניעת שיגור טילים מרצועת עזה.

באת כוח העותר, ארגון רופאים לזכויות אדם, עו"ד יוהנה לרמן, טענה בעתירה כי היעפים גרמו לתושבי הרצועה -ובעיקר לילדים- התקפי חרדה, פאניקה והפרעות שינה. אמצעי זה, לטענתה, פוגע בזכויות האדם של תושבי רצועת עזה. עוד טענה כי למרות שישראל הפסיקה בפועל את השימוש באמצעי יש להמשיך בהליך כיוון ששר הביטחון "שמר לעצמו את הזכות לשוב ולעשות שימוש באותו אמצעי בעתיד".

מנגד, המדינה טענה כי חל שינוי במעמדה של רצועת עזה מאז הפינוי. הרצועה חדלה מהיות שטח מוחזק בתפיסה לוחמתית וחלים עליה דיני מלחמה. עוד נטען כי "חרף הפינוי הוסיפו ארגוני הטרור לשגר לעבר ישובים ישראלים סוגים שונים של חימוש מתוך כוונה לגרום לאבדן בנפש וכדי למנוע מצב זה נאלץ הצבא לנקוט במגוון של פעילויות בהן בומים על-קוליים". בתגובה, טען שר הביטחון כי מדובר בעתירה שעניינה "פעילות צבאית-מבצעית מחוץ לגבולות המדינה", ולפיכך יש לדחותה בשל "חוסר שפיטות מוסדית".

כאמור, השופטים הורו על מחיקת העתירה בנימוק כי מאחר שהיא תיאורטית היא "אינה מחייבת הכרעה של בית משפט". הם ציינו עוד כי בעקבות מחיקתה אין צורך להכריע בשאלות כגון: קביעת התשתית המשפטית החלה על פעולות צה"ל ברצועת עזה לאחר הפינוי, שפיטות פעילות הלחימה המתבצעת בשטח זר מחוץ לגבולות המדינה וכן חוקיות השימוש בבומים על קוליים.

השופטים הוסיפו כי אם בעתיד ייעשה שימוש ביעפים, "שמורה לעותרים הזכות לפנות לבית המשפט".