מונחי המשבר הפיננסי: מילון למתחילים

התרסקות

עיתונאים אוהבים לדווח שהבורסה "התרסקה", בכל פעם שהמניות יורדות יותר מהרגיל. אין הגדרה מדויקת ל"התרסקות" של בורסה. בדרך כלל, זהו מונח המתייחס לנפילה של שערי המניות ב-10% או יותר ביום אחד. אבל ה"ההתרסקות" המפורסמת ביותר הייתה בוול סטריט באוקטובר 1929. למעשה היא נמשכה שלוש שנים והמניות נפלו ב-89%. ההתרסקות של 1987 - שאירעה אף היא באוקטובר - נמשכה 10 ימים והמניות צנחו אז ב-26% אך התאוששו מהר יחסית.

מניות בכורה

הבנקים שהסכימו לקבל את סיוע ההצלה של ממשלת בריטניה יתנו לה תמורתו מניות בכורה. אלה הן מניות מסוג מיוחד הנושאות בדרך כלל ריבית קבועה או דיבידנד קבוע, שאינם תלויים ברווחי החברות. לתשלומים לבעליהן חייבת להינתן עדיפות (בכורה) לעומת הדיבידנדים המשולמים לבעלי המניות הרגילים, ואם החברה פושטת רגל בעלי מניות הבכורה יהיו הראשונים בתור לקבל בחזרה את כספם. ואולם לבעלי מניות בכורה אין זכות הצבעה בענייני החברה באסיפות הכלליות השנתיות.

אג"ח (אגרות חוב)

סוג ההשקעה השכיח ביותר אחרי מניות. אלה הן, למעשה, הלוואות שהמשקיעים נותנים לחברה או לממשלה. על הלוואות אל מקבלים כמובן ריבית. כל עוד אתה בטוח שהמנפיק לא יפשוט את הרגל, האג"ח בטוחות יותר מאשר מניות, משום שמובטח לך שתקבל ריבית. ברור שאג"ח ממשלתיות בטוחות יותר מאלה של חברות, אבל הריבית עליהן נמוכה יותר.

חוב רעיל

זהו קיצור לנוחיותו של מי שמתעצל לומר: חוב מסוכן מאד שנסחר בבנקים, בעיקר בארה"ב אך גם בבריטניה. חוב רעיל הוא, למשל, משכנתא מסוג סב-פריים - הלוואה לרכישת בית שמקבלים מי שיש להם סיכוי קטן לפרוע אותה. לעתים קרובות, מצרפים אליה משכנתא פחות מסוכנת, ובכך מקשים על זיהוי החשיפה של בנק מסוים לחוב כזה. באחרונה גובר והולך החשש שגם כרטיסי אשראי והלוואות לרוכשי רכב יהפכו ל"רעילים" עם החמרת משבר האשראי והגידול באבטלה מדינות רבות. פירוש הדבר שהבנקים עלולים לדווח על הפסדים גדולים עוד יותר.

מנוף

זו פשוט מלה נרדפת לחוב. כאשר אומרים על חברה שהיא ממונפת מאד, מתכוונים לומר שהיא כורעת תחת נטל חובות. מבחינת הצרכנים, אלה עשויים להיות חובות בכרטיסי אשראי או תשלומי משכנתא גבוהים. מבחינת החברות, פירוש הדבר עשוי להיות שהיקף החוב שלהן עולה על המחזור השנתי שלהן. מינוף הוא אסטרטגיה מסוכנת מאד שמגדלה למכסימום הן את הרווח והן את ההפסד.

ליבור (LIBOR)

אלה הם ראשי תיבות של "השער הבין-בנקאי המוצע בלונדון". זהו שער הריבית העיקרי שבו הבנקים מלווים זה לזה. ליבור כולל כמה סוגי שערים. אם הבנקים צופים ששער הבסיס יעלה, הם מתכוונים לליבור תלת-חודשי, שהוא בדרך כלל מעט יותר גבוה משער הריבית שקובע הבנק המרכזי של בריטניה. אבל בחודש שחלף עמד ההפרש בין הליבור התלת-חודשי לבין שער הבסיס של הבנק המרכזי על שיעור שיא, ומאז הוא מסרב לרדת משם, למרות הפחתת הריבית הבריטית השבוע. זה מלמד שהבנקים ממשיכים לצבור מזומנים ולסרב להלוות זה לזה, או - מסכימים לעשות זאת בפרמיה מכסימלית.

שורט (מכירות בחסר)

מכירות שורט הן דרך שנויה במחלוקת, אך חוקית, לעשות כסף בבורסה מירידת שערי המניות. למעשה, אתה "שואל" מניה (לא קונה אותה), מוכר אותה, ומקווה שהשער ייפול, ולאחר שהוא באמת נופל אתה קונה אותה בחזרה, ומחזיר את המניה למי ששאלת אותה ממנו. מבלבל? הנה דוגמה. "שאלת" מניית בנק אמריקני בחודש מאי כאשר המחיר שלה היה 5 דולר, והבטחת להחזיר אותה לבעליה כעבור ארבעה חודשים, מכרת מייד את המנייה, ושלשלת לכיסך את 5 הדולרים. ארבעה חודשים לאחר מכן כאשר כבר היה מחיר המניה 1 דולר, קנית אותה והחזרת אותה. הרווח הוא 4 דולר בניכוי עלויות המכירה והקנייה.

הבעיה היא שמוכרי השורט מתחילים להיות רבים יותר ממוכרי המניות, ונפח המכירה מתחיל לדחוף את שערי המניות כלפי מטה במעין סחרור. בראשית אוקטובר הואשמו המוכרים בשורט בצלילת שערי מניותיהם של כמה בנקים. בכמה מדינות נאסר בשל כך זמנית השימוש בטכניקה זו. אבל, כפי שראינו, לא מנע האיסור הזה את המפולת.

נזילות

זו, ביסודה, מילה נרדפת למזומן. כשחברה אומרת "יש לנו בעיית נזילות", היא מתכוונת לומר: "חבר'ה, נגמר לנו הכסף (המזומן)". הבעיות של משבר האשראי נבעו בעיקר מבעיות נזילות. רוב הבנקים האמריקנים הגדולים ששמותיהם עלו באחרונה לכותרות, ולא לטובה, היו גדולים ורווחיים. אבל מכיוון שלא היה להם די מזומן בקופותיהם לשלם לכל מי שלוו ממנו כסף, נקלעו לצרות.