תקדים: העליון מנע אפליית ספורטאי דתי

בהחלטה תקדימית, מנע בית המשפט העליון אפליית ספורטאי-תחרותי-סייפן, בגלל היותו שומר מצוות. השופט חנן מלצר הוציא (יום ו', 24.10.08) צו ביניים האוסר על קיום תחרות סייף לקביעת נבחרת הנוער שתצא לאליפות אירופה לנוער בסייף, אליפות המתחילה ב-3.11.08. לחלופין הורה השופט להעניק לסייף העותר, אלוף הארץ בסייף (עד גיל 13), יובל פרייליך "ניצחון טכני" שיאפשר לו לצאת לאליפות.

העתקת התחרות - פגיעה בחופש הדת

מדובר בעתירה שהגיש פרייליך, באמצעות באי-כוחו עוה"ד אביעד הכהן ומשה בן דוד, נגד איגוד הסייף שהחליט לערוך את התחרות בשבת. לטענת פרייליך, מדובר בהחלטה ברגע האחרון להעתיק את התחרויות מיום שישי לשבת, החלטה ש"נעשתה במחטף שאינו חוקתי, פוגע בעקרון השוויון ובחופש הדת שלו, וכן יש בו חוסר סבירות וחוסר מידתיות".

בפועל, טען פרייליך, קיום התחרות בשבת "מונע ממנו מלהשתתף בתחרויות ושולל את סיכוייו לייצג את ישראל באליפות האירופית".

מנגד, איגוד הסייף טען באמצעות בא-כוחו עו"ד רועי שויקה כי פרייליך לא פנה למוסדות השיפוט של האיגוד, ולפיכך לא מיצה את ההליכים בטרם פנה לבית המשפט העליון. עוד טען כי היענות לצו תפגע במתחרים האחרים שכן "קשה לערוך את תחרות הגמר שלא ביום שבת", וזאת בשבוע הבא שנותר עד ליציאת המשלחת לאירופה.

נצחון טכני בקרבות

כאמור, השופט מלצר הורה על דחיית התחרות או לחלופין "לאפשר לעותר להשתתף בתחרויות במוצאי שבת או אם תובטח יציאתו לחו"ל במסגרת הנבחרת הישראלית על-פי הישגיו עד כה ובהתחשב בכך שנשללה זכותו להמשיך ולהתמודד וזאת על דרך של 'ניצחון טכני' בקרבות שבהן יימנע ממנו ליטול חלק".

טענות על חוסר מיצוי הליכים נדחו על-ידי השופט, שקבע כי למרות שפרייליך פנה לאיגוד, זה לא כינס את מוסדותיו השיפוטיים ובכך מנע את הדיון וההכרעה בסוגייה.

השופט אף מתח ביקורת על הנהלת איגוד הסיף בשל "ההעתקה חפוזה" של מועד התחרויות משישי לשבת. העתקה זו הייתה "לא ראויה ופוגעת שלא כדין בסיכוייו של פרייליך עקב שלילת זכותו להמשיך ולהשתתף בתחרות נוכח היותו שומר מצוות".

השבת - היצירה הגאונית

עוד הדגיש השופט כי "גילוי רגישות והבנה דרושים פה, ואילו הם היו מופעלים כאן כמתבקש וכאפשרי, כי אז לא היה צורך בהכרעה שיפוטית זו, ועדיין יש להם מקום גם בהמשך הדיון בעתירה". השופט ציין עוד כי דבריו נאמרים על-רקע ההמצאות בפרשת בראשית "בה נזכר יום המנוחה לראשונה - רעיון שבעקבותיו נוצרה השבת שהיא, כדברי המשורר חיים נחמן ביאליק 'היצירה הגאונית ביותר של הלוח העברי'".