|
|
כבודה של יצאנית [אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
בית משפט השלום בתל אביב הורה (ד', 29.10.08) לערוץ 10 לשלם 50 אלף שקלים ליצאנית שפניה נחשפו במהדורת חדשות. מדובר בכתבה ששודרה במהדורת חדשות במוצאי שבת במרץ 2004.
בתביעה טענה היצאנית באמצעות בא-כוחה עורך-דין דוד סיני כי "ניתן לזהותה בבירור בכתבה כמי שעוסקת בזנות, וכי יש בכך כדי לבזותה בעיני מכריה וקרוביה, שלא היו מודעים לכך". עוד טענה כי חשיפה זו "גרמה לה לחרדה ודיכאון, שבעטיים הסתגרה בביתה ונמנעה מלצאת לעבוד במשך כחצי שנה. עקב כך נגרמו לה הפסדי השתכרות".
באות כוחו של ערוץ 10, עורכות-הדין רומינה מאיר-רפה ומיכל סלע, טענו כי לא ניתן היה לזהות בצילום "החטוף והמרוחק" את היצאנית, וממילא "לא היה בפרסום כדי לבזותה". עוד טענו כי היצאנית הייתה מודעת לצילומים שכן הם נעשו תוך נוכחות בולטת של צוות ערוץ 10 וכי "בניגוד לחברותיה - לא עשתה כל מצג של מחאה נוכח הצילום". בנסיבות אלו, ראה ערוץ 10 ביטוי להסכמה ולא טישטש את פניה כפי שהדבר נעשה כלפי לוחית הזיהוי של מכונית הלקוח. ערוץ 10 טען עוד כי על הפרסום חלה הגנת החוק מאחר שמדובר בפרסום בעל "עניין ציבורי".
כאמור בית המשפט הורה לערוץ 10 לשלם פיצויים ליצאנית. בהחלטה כתב השופט שלמה פרידלנדר כי צפה בכתבה המוקלטת וכי אין בליבו ספק ש"כל מכריה של היצאנית - לרבות אלה שהיכרותם איתה רופפת - יכלו לזהותה בנקל כמי שעוסקת בזנות. יתר על כן: היא 'כיכבה' בכתבה, כשהיא מצולמת באופן המאפשר את זיהויה הן בתחילת הכתבה והן בהמשכה".
הערוץ הקפיד על כבודו של הלקוח
השופט דחה טענות הגנה של עניין ציבורי וזאת בשל הודאת הכתב כי לא היה עניין ציבורי ב"חשיפתה האינדיבידואלית של מי מהיצאניות". השופט כתב עוד כי נראה שהערוץ הקפיד על כבודו של הלקוח יותר מזה של היצאנית, כשהקפיד לטשטש את לוחית הזיהוי של רכבו, למרות שגם הוא לא שם לב לצילומים, ולא טישטש את פניה. נראה, כתב השופט, כי "יש ממש בתחושתה הקשה של היצאנית כי לפגיעה בה נתלווה גם נופך של זלזול מפלה".
תקנות האתיקה של העיתונות, לדבריו, אוסרות פרסום ללא הסכמה, דבר הפוגע בפרטיותו או בשמו הטוב של אדם "אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום במידה ראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו".
על אמצעי התקשורת "לגלות אמפתיה וחמלה כלפי המושאים האנושיים של כתבותיהם. עליהם לזכור כי לא מדובר רק ב'תופעה', אלא בבני-אדם הנתונים במצוקה. לציבור זכות לדעת על התופעה. אולם, בצדה של הזכות נושא הציבור, ושלוחיו כמותו, בחובה כי מבטו החוקר לא יפלש את מושאיו האנושיים, כאילו מדובר בחפצים. על הציבור, ושלוחיו אמצעי התקשורת, לנהוג לפי הציווי המוסרי הקטגורי...: 'עשה פעולתך כך שהאנושיות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד' [עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות, תרגם מ' שפי, מאגנס תשמ"ד, עמ' 95]".
פרסום חושפני של "העוסקות בזנות" אינו לכבודן ואינו לרצונן והחשיפה צפויה לגרום לנזקים קשים. "בתרבויות מסוימות, למרבה הפלצות, חשיפה כאמור עלולה להעמיד את העוסקת בזנות בסכנה של רצח על-רקע מה שנתפס בהן כפגיעה בכבוד המשפחה או בצניעות. לפיכך על אמצעי התקשורת להקפיד כי העוסקות בזנות לא ייחשפו באופן העלול לאפשר את זיהוין, אלא בהסכמתן הברורה".
השופט קבע כי ערוץ 10 לא קיים חובה חוקית אתית ומוסרית "באי-איכפתיות, ולמצער ברשלנות". לפיכך מדובר ב"פרסום שהיה בו כדי לבזות את התובעת".
בית המשפט הורה כאמור לערוץ 10 לשלם ליצאנית פיצוי בגובה 50 אלף שקלים וכן שכר טירחת עורך דין והוצאות בסכום של חמשת אלפים שקלים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
