בית המשפט העליון הורה (יום א', 16.11.08) למתיישבים לפנות מרצונם בתוך שלושה ימים את בית השלום, או שיפונו בכוח. זאת לאחר שקבע כי מדובר ב"פלישה טרייה" ויש "להחזיר את המצב לקדמותו במבנה" טרם "פלישת" המתיישבים אליו.
השופטים נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן קיבלו את הצעת המדינה לפיה הנכס יועבר לתקופת ביניים להחזקת המדינה וזאת עד להכרעה בהליכים בבית המשפט המחוזי בסוגיית הבעלות על הנכס.
בהחלטה קבע בית המשפט כי המתיישבים "פלשו" לבית השלום וכי המשטרה רשאית לפנותם בגין "פלישה טרייה". עם זאת, הוסיפו כי סוגיית הבעלות טרם הוכרעה וכי קיימת "מחלוקת של ממש" בשאלת השלמת עסקת המכר בין מי שטוען להחזקה בנכס, רג'בי, לבית המתיישבים, הטוענים כי רכשו את הנכס כדין. הנושא לדבריהם, מצוי בבירור מהותי ב"ערכאות המוסמכות" [ביהמ"ש המחוזי, ר.א.], כתבו השופטים, וזה "אמור להכריע הכרעה סופית בזכויות הקנין והחזקה של הצדדים".
עד אז, "רג'בי זכאי להגנה על חזקתו כדין במבנה בין אם הוא מבצע שיפוצים עבור עצמו, ובין אם ביצוע העבודות נעשה עבור העותרות [טענת המתיישבים, ר.א.] והדין אינו מתיר לנשלו מחזקתו כך או כך".
השופטת פרוקצ'יה כתבה כי היה על המתיישבים לפנות לערכאה שיפוטית לצורך הוכחת זכויותיהם למבנה ולהימנע "מעשיית דין עצמית בדרך של נטילה חד-צדדית של החזקה בניגוד להסכמת המחזיק". מי שמשנה מצב קיים, שלא בהסכמת המחזיק כתבה, "נתפס כמפר סדר ולכן ראוי להחזיר את הסדר על כנו על-ידי הוצאת הפולש מן הכנס".
היא ציינה עוד כי קיים דמיון בין התנהלות המתיישבים בבית השלום להתנהלותם בנוגע לנכס אחר לפני כשנתיים. דמיון המעלה "תהייה ודאגה כי מדובר בקו פעולה שיש בו מסימניה של שיטה, שבה, בעקבות עריכת חוזי מכר, נתפסת חזקה בממכר באופן חד-צדדי, על-רקע טענה לזכויות קנין, וזאת בלא הסכמת המחזיק בפועל וכדין, תוך יצירת מצב חדש בשטח, וכאשר תלויה ועומדת בין הצדדים מחלוקת משפטית בשאלת זכויותיהם על-פי ההסכם".
מציאות זו כתבה פרוקצ'יה, "אינה יכולה להתקיים ולקבל גושפנקא משפטית. ההגנה על החזקה חייבת להישמר גם כאשר ישנה מחלוקת משפטית אמיתית בין הצדדים בשאלת הזכויות בנכס נשוא העסקה על מחלוקת זו להתברר בערכאה שיפוטית מוסמכת, וכל עוד לא הוכרעה שאלת הזכויות, אין הדין מתיר תפיסה חד-צדדית של החזקה שלא בהסכמת המחזיק". היא הדגישה כי "חובת ההגנה על החזקה גוברת על המחלוקת בדבר הזכויות המהותיות, וכל עוד זו לא הוכרעה בערכאה שיפוטית, חל איסור לשנות מצב קיים בשטח בדרך של נישול המחזיק מחזקתו"
השופטת הוסיפה בהחלטה כי מן הראוי היה להחזיר את המצב בשטח לקדמותו, אלא שהמדינה הביעה הסכמה לקבל לידיה את החזקה על הנכס לתקופת ביניים "עד להכרעה בהליך בירור הזכויות המהותיות בערכאות. על-פי הסכמה זו לאחר הפינוי, יינעלו דלתות הנכס על-ידי הצבא ולא תינתן אפשרות כניסה לאיש עד הכרעה חלוטה בעניין הזכויות המהותיות בפני ערכאה מוסמכת".
אורית סטרוק, תושבת חברון ואשת ארגון זכויות האדם ביש"ע, אמרה כי המערכת המשפטית כולה נהגה בעניין בית השלום כמו בסדום, "גם בסדום היו בתי משפט, בהם השופטים גייסו את כל חכמתם כדי להכשיר עוול. כך קרה גם בפרשת בית השלום. כל החוקים וכל התקדימים עוותו ללא-הכר על-מנת להכשיר את סילוק הרוכשים היהודים מהבית", דברי סטרוק.
