מאסר על תנאי לעובד האוצר שאיים על זליכה

בית המשפט גזר (יום א', 30.11.08) 5 חודשי מאסר על תנאי על עובד לשעבר במשרד האוצר שהורשע באיומים ובפגיעה בפרטיות של חשב הכללי לשעבר ד"ר ירון זליכה. השופטת: הנאשם פגע בפרטיותו של זליכה פגיעה חמורה ומתמשכת. האיומים שאיים עליו הם איומים קשים ומכוונים לשלומו ולשלום בני משפחתו.

מדובר בפרשה מנובמבר 2006 במהלכו איים יאיר בן שמעון, חשב מינהל גמלאות במשרד האוצר, על "הבוס" שלו, ד"ר זליכה. הרקע לפרשה, הכוונה להדיח את בן שמעון מתפקידו וסירובו של זליכה לשוחח עם המועמד להדחה.

באישום נכתב כי בנובמבר 2006 החל משמונה בבוקר, החל בן שמעון לעקוב בנסיעה ואחר כך בהליכה אחרי זליכה ולא הפסיק, למרות בקשותיו של זליכה. הוא אף חסם את דרכו של זליכה ובין היתר איים עליו: "אני אפגע במשפחה שלך".

האיומים החרידו והבהילו

כאמור נגד בן שמעון הוגש אישום על עבירות של פגיעה בפרטיות ואיומים. זליכה העיד במהלך המשפט כי איומיו של בן שמעון "החרידו והבהילו אותו מאד עד כדי שמצא להתקשר למפקד מחוז תל אביב על-מנת לקבל עזרה ואף התקשר לאשתו וביקש ממנה לא לצאת מהבית.. ולא נרגע ודאג שביתו יהיה מאובטח".

שירות המבחן המליץ לא להרשיע את בן שמעון. בין היתר נטען כי התנהגותו "החריגה" של בן שמעון, אדם נורמטיבי בעל "אישיות נעימה", באו על-רקע מאבק קשה וארוך שניהל מול הממונים עליו במשרד האוצר, שניסו להדיחו מתפקידו, תוך שלילת סמכויותיו והרעת תנאיו. השירות המליץ להשית עליו 140 שעות למען הציבור.

השופטת דורית רייך שפירא דחתה את המלצת השירות והרשיעה אותו. בהחלטה כתבה כי בן שמעון "פגע בפרטיותו של זליכה פגיעה חמורה ומתמשכת. האיומים שאיים עליו הם איומים קשים, ומכוונים לשלומו ולשלום בני משפחתו. האיומים הבהילו מאוד את זליכה והחרידו את שלוותו".

השופט מחל לעו"ד סילבצקי

היא הוסיפה כי תפקידו של בית המשפט הוא לקבוע נורמות התנהגות, ולכן אין אפשרות "להשלים עם עבירות כאלה גם אם בוצעו על-רקע מצוקה ותסכול. משכך האינטרס הציבורי מחייב במקרה זה הרשעה, שכן תגובה סלחנית תהווה מסר הרתעתי ושלילי, שעלול לערער אמון הציבור בתפקודן השוויוני של מערכות האכיפה".

השופטת דחתה את טענת הסנגורית עו"ד דינה ילוז, להיקש בין אי הרשעתה של עו"ד גליה סלבצקי אשר נתפסה מחבלת ברכבו של בן זוגה לשעבר, שופט, לבין המקרה של בן שמעון. "אין מקום לגזירה שווה בין שני המקרים. סלבצקי הורשעה בגרימת נזק במזיד לרכב, שערכו כ-900 שקלים. המתלונן שם הבין למצוקתה ומחל לה. בעוד במקרה שבדיון הנאשם הורשע בפגיעה הפרטיות ובאיומים, שפגעו במתלונן באופן חמור".

ההרשעה לדברי השופטת, לא תגרום לנאשם נזק קונקרטי שכן הוא מכהן כדירקטור בחברה הכלכלית לפיתוח העיר מעלה אדומים, חברה שאינה ציבורית, כך לא ייגרם נזק לתפקידו כמנהל בית חולים פרטי, הנמצא בבעלות משפחת אשתו. היא גם דחתה טענות לפגיעה אפשרית בקבלת הסמכה לראיית חשבון. "הנאשם לא השלים את 24 חודשי ההתמחות הנדרשים ועבד 23 חודשים ו-17 יום. מאז, במשך תשע שנים לא עמד בדרישת המינימום שהיא 24 חודשי התמחות. הנאשם גם לא אמר שבכוונתו לעשות כן בעתיד הנראה לעין. משכך אינני מקבלת את טענת הנאשם ובאת כוחו שהרשעתו בדין תגרום לו נזק קונקרטי ועכשווי בהקשר זה".

אמרתי לבני החייל - אין שופטים בישראל

משקל הבכורה במקרה זה הוא "לאינטרס הציבורי שבמיצוי הדין ולהעדיפו על פני האינטרס האישי של הנאשם. משכך הבקשה וההרשעה תישאר על כנה", קבעה השופטת.

בתגובה להחלטת השופטת אמר בן שמעון: "מה שיש לי לומר זה רק דבר אחד. בעוד שראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, האמין שיש שופטים בישראל. אני טוען ואמרתי זאת גם לבני שמשרת עכשיו בהר דב, שאין שופטים בישראל".

בגזר הדין כתבה השופטת כי "הנאשם לא משלים עם התוצאה כעולה מהצהרתו דלעיל, הסנגורית לא טענה לעונש משכך על פני הדברים ראוי לגזור עליו עונש על-פי מידת הדין. יחד עם זאת בית המשפט הגוזר את הדין לא מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו, נסיבותיו האישיות ועדמת התביעה. בנסיבות שלפני אתן משקל לקולא להודאה, שאמנם לא חסכה זממן שיפוטי לנוכח שלל הטיעונים המשפטיים שלא כולם היום מוצדקים מבחינה עניינית ומקצועית, עברו הנקי של הנאשם, גילו המתקדם והרקע לביצוע העבירות, שאכן עולה ממנו שהן בוצעו על-רקע מצוקה אישית וכתגובה להתעלמויות ממנו ומתלונותיו.

כאמור השופטת גזרה עליו חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 1000 שקלים ופיצוי לזליכה בסכום של 1800 שקלים.