|
נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה. מתעלמים מהפרות [צילום: קובי קואנקס]
|
|
|
|
|
דוח הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשנת 2007 המתפרסם היום (א, 14.12.08), מגלה כי יותר משדואגת הרשות לתוכן השידורים, עוסקת הביקורת בפרסומות וביישום התקנות למען החירשים.
למרות התלונות הרבות נגד מגישי תוכניות על חוסר אתיקה בשידור והפרות של הכללים, בעיקר בנושאים פוליטיים, בכל הדוח כמעט לא מובא לכך ביטוי כמו גם להליכים שלא ננקטו נגדם.
מרוב התלונות נגדם, יצאו גופי השידור של הרשות השנייה "בזול". ענישה מחמירה הייתה דווקא כלפי גופי שידור שחרגו בתחום הפרסום (פרסום מופרז, הטעיה, שימוש בקריינים שהם מגישים, אי סימון פרסומות כנדרש, שילוב פרסומות בשידור ועוד). אולם לשאר הנושאים כמעט שלא נתנה הרשות את הדעת.
יוצאות דופן היו תוכניות וקדימונים שפגעו בילדים או היו בוטים מינית ומילולית. בין היתר: דו-שיח אירוטי שבמהלכו התפשטה אורנה פיטוסי אצל ליאור שליין; שחקן ששיחק אוהד כדורגל שגידף "מגזרים מוחלשת" בתוכנית של שליין; קדימון לכלבוטק ששודר בשעת צפיית ילדים כמו גם התוכנית עצמה וכלל גסויות; אייטמים למבוגרים בלבד בתוכנית "צופית" ששודרו לפני שעה 22:00; תרגיל רולטה רוסית ב"אקדח מסמרים" בתוכנית "המופע הבלתי נתפס"; והשיא - שידור קטע בו תופס אמן פעלולים קליע במעופו בתוכנית "בלתי נתפס" בניגוד להנחיית הרשות.
גם בפרסומות בוצעו כמה שינויים בתחומים אלה: פרסומות לחטיף MONDAY ולהוניגמן קידס שעשו שימוש בסלנג נמוך וביטויי גנאי; עידון אלימות מילולית בשיחת ילדים שנסעו במכונית בפרסומת לניסאן משפחתית; דחיית שעת השידור פרסומת לבורגראנץ' שעשתה פארודיה על תעשיית סרטי הפורנו הגרמנית; וכן רמיזות מיניות בבובות גלישה בטוחה של אינטרנט זהב, מחבל מתאבד בתשדיר של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, חסות בוטה לתחתוני FIX MAN ופרסומת לשירותים מיסטיים של אורן זריף.
דגש רב שמה הרשות השנייה על השידורים בטלוויזיה, ובקושי ייחדה עמודי לרדיו האזורי שבו התגלו מוצדקות כשלושת-רבעי מהתלונות. הרשות השנייה נוהגת באופן תמוה כאשר היא חושפת את שמות המתלוננים בפני גופי השידור. לא כן כאשר היא באה לפרט את ההפרות בתחום תחנות הרדיו האזוריות. כך למשל דברים חסרי תקדים ששודרו בתוכניתם של צמד השדרנים שי ודרור. במערכון ששודר בתחילת חודש יוני, הוצג ראש הממשלה אהוד אולמרט כמי שהיו לו "תקריות הומוסקסואליות" וכהולל מין וסוטה תוך שימוש בניבולי-פה רבים ותיאורים מיניים בוטים, תוארו בדוח בצורה העמומה הבאה: "ניבולי פה וביטויים פוגעים של צמד מגישי תוכנית סאטירית המשודרת בשעות אחר-הצהריים, כנגד איש ציבור בכיר בעקבות הבעת עמדתו בעניין מצעד הגאווה בירושלים". גם פירוט העונש של נטילת דקות פרסום מהתחנה לא פורט כדבעי (3 דקות).
מפרק רדיו בדוח ניתן ללמוד כי הפיקוח של תחום רדיו ברשות השנייה לקוי, והסתמך על תלונות מאזינים ועל פרסומים בתקשורת. ברדיו היו הפרצות בהפרות ובחריגות גדולות יותר אך כמעט שלא ניתן לכך ביטוי בדוח שאורכו 132 עמודים.