|
|
[צילום: מסעדת Rocca - רוקה בהרצליה]
|
|
|
|
|
לוקיישן לוקיישן לוקיישן" (מיקום, מיקום, מיקום) הוא המשפט החביב על כרישי נדל"ן, המתאר את שלושת הפקטורים הרצויים לנכס. אותו חוק חל גם על מסעדות, ומסעדת 'רוקה' ללא ספק יכולה לסמן וי על שלושתם, הודות למיקום המושלם שלה, על קצה הצוק של הרצליה פיתוח בנקודה ממנה רואים ים, ים וים. למזלה של רוקה, לא רק מיקום טוב משחק לטובתה, אלא גם סושי מאסטר מוכשר במיוחד.
המקום מעוצב באלגנטיות נעימה (אין פלא, על העיצוב הופקד גד הלפרין), משופע מפלסים ושני ברים. בפנים שולחנות עטויי מפות לבנות, כורסאות מרופדות עור לבן ובר אלכוהול בו גם ממלכתו של הסושי-מאסטר, יאמה-סאן. מעל הבר מסכי פלסמה משדרים את ערוץ האופנה ווילונות החדר הפרטי משקיפים ממעל.
פסקול עדכני נעים מושמע ברקע. בחוץ בר הפועל בקיץ, מרפסת רחבה ומשטחי דשא מלאכותי זרועי ספות לבנות ושולחנות נמוכים.
לרוקה שני תפריטים: האחד מבוסס דגים, פירות ים ומעט מנות בשר, והשני תפריט סושי. לא היה ספק מי דוגם איזה תפריט. את הארוחה פתחנו בסאקה קר - ניהון סאקארי האהוב והמוכר (60 שקל) שהגיע מלווה בשתי כוסות נחום-תקום חמודות, בעל תחתית עגלולית, וברסטי נייל (46 שקל) מתפריט הקוקטיילים, שנמזג בנדיבות לכוס אולד פאשן. תפריט הסושי היסודי הותיר אותי, כמו מול כל תפריט סושי, בתסכול מסוים. רוצה קצת מהכל, בבקשה. חילופי דברים עם המלצרית (שהבינה שיש לה עסק עם קרנפית-סושי) שלחו אותה אל הסושי מאסטר לבדוק האם אוכל לקבל כמבוקשי, והוא (איש יקר שכמותו) הבין ללבי ושיתף פעולה. הוזמנו: סשימי של סלמון (34 שקל), ילוטייל (36 שקל) וקובג'ימה (42 שקל) - תמנון, שמעולם לא טעמתי, ספייסי טונה רול אינסייד אאוט (65 שקל), ספיידר רול, אף הוא אינסייד אאוט (59 שקל) וצלופח מוצרלה רול (63 שקל). "לא תרצי קונוס?" שאלה המלצרית החביבה. "אה, כן, למה לא?" עפעפתי בביישנות, וביקשתי שידזו אוקה טמאקי - קונוס של צלופח, טמאגו, אבוקדו ובצל ירוק (34 שקל).
סופלה כמהין וגבינת צאן (68 שקל) הגיע ועשה כניסה מרשימה, נתמך בשני חצאי תותים גברתנים. סופלה מטבעו הוא מנה חמה, ואנו ציפינו למצוא בפנים מובלעת של גבינת עזים חמה ונוזלית. לא כך היה, אבל המנה בכל זאת הייתה טעימה ואלגנטית להפליא.
בינתיים החלה היערכות מחממת לב לקראת חגיגת הסושי שעמדה לנחות על שולחננו: 2 סוגי סויה של קיקומן - אחת רגילה וזו הירוקה מופחתת הנתרן - התייצבו והעידו על רצינות הכוונות שבדרך. איתם הגיעו 2 קעריות של טריאקי וספייסי מיונז. עכשיו, עם כל הביקורת שלי על האמריקניזציה (והוולגריזציה) של הסושי בארצנו, יהא זה צבוע מצדי להטיף על מגיפת ה"בואו נכסה על הטעמים המעודנים של מאכל האלים הזה בהר של מיונז". חובבת רטבים גדולה אני, ורשמתי לרוקה נקודה רצינית לזכותם על שהם מבינים לליבו של המסשה הישראלי הממוצע ודואגים להגיש רטבים מבלי שיצטרך לבקשם.
או אז הגיע מגש החלומות. סושי מטבעו הוא מאכל אלגנטי, אבל תשמעו, מדובר פה באחד היפים שראיתי. ז'רדיני, מהצד השני של השולחן, התפעל אף הוא מיופיו ואני השמעתי מעין נהמה חרישית שהתגלגלה ממעמקים:"ש-לי"... או בעברית צחה - בלי כיבודים.
צחצחתי צ'ופסטיקס ושינסתי לסתות. רול הספייסי טונה מנוקד גבעות קטנות של מיונז ווסאבי חרפרף על גבו היה מצוין, הספיידר רול - סרטן רך שריון בטמפורה עם אבוקדו ובצל ירוק התפצח בפה, אך הצלופח מוצרלה רול נפל לאותה מלכודת הפיוז'ן האמריקנית שהזכרתי בהתחלה. המוצרלה האפילה על טעמו העדין של הצלופח המשובח, ואני בחרתי להמשיך בלעדיו. ז'רדיני שמח בו כמוצא שלל רב - מבחינתו כל דבר עם גבינה, עדיף על בלי גבינה. הקונוס היה משובח והצטערתי על שהזמנתי רק אחד ממנו - האצה טרייה להפליא, האורז מתובל בדיוק והצלופח זכה לכבוד הראוי לו. פה דווקא נעזרתי בספייסי מיונז שבקערית. צבועה שכמוני.
הסשימי היו נהדרים, מלבד התמנון (כנראה שבזאת ייפרדו דרכינו לעולם) שהיה צמיגי משהו ודי תפל. אך הסלמון והילוטייל היו טריים ומשובחים וביחד עם תלולית איקורא (ביצי סלמון), הסבו לי אושר רב. למרות האימרה הפולנית הידועה שלא משאירים סושי בצלחת, לאט לאט התחלתי מגלה סימני כניעה.
בינתיים מעבר לשולחן הגיעה העיקרית של ז'רדיני - שקדי עגל חלב בצ'אטני ערמונים ופולנטה (110 שקל) שהייתה מנה עשויה היטב, אך מעט קטנה. שקדי העגל היו מצוינים ונימוחים, אם כי הפולנטה מעט תמוהה, מנוקדת בצל ירוק שלא היה ממש הכרחי. היא לוותה בסלט קטן ועז מפטרוזליה ועשבים בתיבול אסייתי שהיה טעים ומרענן.
את הקינוחים מנתה המלצרית בפנינו ודווקא הם במפתיע היו סטנדרטיים למדי. הזמנו פאי תפוחים (45 שקל) ואת קינוח הספיישל - קרם מסקרפונה, קצפת וקולי פירות יער שהוגשו בתוך כוס זכוכית שקרקעיתה פירות יער שלמים (46 שקל) - מנה כבדה ומתוקה שכאילו הגו במיוחד עבור ז'רדיני. פאי התפוחים היה פאי תפוחים. אני אישית הייתי מעדיפה לחתום ארוחה כזאת באיזה קונוס.
שמחתי לגלות כי המסעדה מציעה את מבצע לילות לבנים, במסגרתו מדי היום החל מהשעה 23:00 בלילה ישנה הנחה של 50% (!!!) על כל תפריט הסושי והאלכוהול. אומנם שעה מאתגרת לפתוח בסביאה, אולם כבר נתקלתי באתגרים גדולים מזה. עם מחירים כאלו לסושי כזה, זה יהיה פשע לא להגיע.
