רעיונות ותוכניות לייצור ופיתוח נשק גרעיני במצרים, עלו לא אחת לשם ייצוב ואיזון מעמדה האזורי של מצרים ומדינות ערב אל מול ישראל.
ברעיון לפיתוח הנשק הגרעיני תומכת כל הקשת הפוליטית, הצבאית והדתית במצרים. בכירים במצרים טוענים, כי ישראל אינה כוח שלא ניתן להביסו, ובכלל - אין זה נכון שלישראל יהא ארסנל גרעיני, בעוד שלמדינות אחרות באזור, גדולות ממנה, וחשובות עשרות מונים, לא יהיה נשק דומה.
גורמים שונים העידו לא אחת, כי למצרים עומדת היכולת הכלכלית, המדענית והטכנולוגית לפתח נשק כזה, אם כי - בעייתה העיקרית של המדינה היא הבחינה הפוליטית. מצרים ויתרה על כוונות כלשהן לפתח יכולות גרעיניות אסטרטגיות, כאשר הצטרפה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), ולאחר מכן חתמה על האמנה לאיסור ניסויים גרעיניים (CTBT) (אם כי טרם אשררה אותה).
עם זאת נשמעו לא אחת הצהרות סותרות, המעידות כי ההנהגה המצרית בוחרת שלא לסגור את הדלת לחלוטין בפני האופציה האטומית. הבולטת ביותר היתה התבטאותו של הנשיא חוסני מובארק, בראיון ליומון הלונדוני "אל-חיאת" באוקטובר 1998: "אם יגיע הרגע בו נזדקק לנשק גרעיני - לא נהסס. הדבר האחרון עליו אנו חושבים כעת הוא הצטרפות למועדון הגרעין".
הבולט מבין הפוליטיקאים שהביעו תמיכה באופציה הגרעינית, הוא יו"ר הפרלמנט המצרי, אחמד פתחי-סרור, השני בשרשרת ההנהגה לאחר הנשיא מובארק. במידה ויווצר מצב בו לא יוכל הנשיא מובארק, מסיבה כלשהי, להמשיך ולכהן, סרור צפוי לתפוס את מקומו, לפחות באופן זמני. סרור תומך בפיתוח נשק גרעיני כדי להפוך לכוח אדיר שברשותו כל מרכיבי העוצמה במצרים.
הצהרות מצד שר החשמל המצרי, חסן יונס, נשמעו כשנה לאחר דברי הנשיא מובארק, לפיהן הוחלט להקים תחנה גרעינית ליצור חשמל בשנת 2010 ושהקמתה תמשך 8 שנים. בסוף חודש יוני 2002, הצהיר שר החשמל המצרי, כי התוכנית להקים תחנה גרעינית באזור אל-צ'בעה שממערב לאלכסנדריה עודנה עומדת על הפרק. דבריו של שר החשמל התקבלו בהתלהבות רבה בחוגי האטום המצריים.
מפקדים בכירים לשעבר בצבא מצרים הביעו גם-כן תמיכה בפיתוחו של נשק גרעיני. רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת 1973, סעד אל-דין אל-שאד'לי, אמר: "החימוש הגרעיני הוא עובדה קיימת. כולנו יודעים שלישראל יש אמצעי חימוש גרעיני ואמצעים לשיגורם, כמו גם לוויינים שמעבירים נתונים על מהלך שיגור הפצצות. למרות זאת, אמריקה מסרבת לאפשר לשום מדינה ערבית או אסלמית להשיג פצצה גרעינית. בהשקעה של 10 מיליארד דולר בעשר שנים ניתן לייצר פצצה גרעינית." אל-שאד'לי קרא להתחיל בכך בהקדם.
גם גורמים המובילים את הממסד הדתי במצרים, ביטאו תמיכה מובהקת בפיתוחו של נשק גרעיני ערבי/איסלמי, וזאת בהסתמך על פסוקים מהקוראן, שלטענתם מתירים ואף מחייבים זאת. לאחרונה עלתה לכותרות תמיכתה של אוניברסיטת אל-אזהר המצרית בפיתוח נשק גרעיני ערבי, בעקבות פסק הלכה מטעם ועדת הפסיקה ההלכתית שקבעה כי פיתוח נשק גרעיני הינה "חובה דתית".
יו"ר ועדת הפסיקה ההלכתית באל-אזהר, שיח' עלי אבו אל-חסן, הסביר ליומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם": "... על המוסלמים להשיג את כל סוגי הנשק ולא רק את הנשק הגרעיני. כוונתי היא להתחמשות בעוצמה בהסתמך על דברי אללה 'הכינו עבורם את כל הכוח והפרשים שביכולתכם להכין כדי להטיל אימה על אויבי אללה ועל אויבכם.'
שמות קשורים
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
