בוועדת החקירה: 'הדשא האסור' של אולמרט

בשעה שממשלת ישראל מתהדרת באירוח משלחת מארה"ב לצורך בחינת אפשרויות הטמעת טכנולוגיות ישראליות מתקדמות בתחום המים, בחצר האחורית - בוועדה החקירה הממלכתית למשבר המים, התמונה קודרת. שלל העדים בפני הוועדה חושפים שותפויות "מתמיהות" בין האוצר, המוביל קו של התנגדות להקמת מתקני התפלת מים, לבין עיתונאים. מעברם של מתנגדי התפלת מים בכירים מהאוצר, אל תפקידים במסגרת חברות המקימות מתקני התפלה, וגם טענות בכיר בתנועה הקיבוצית על אנרכיה בנושא החוקי במשק המים. אנרכיה זו הובילה לטענתו לכך שבפארק חדש בטבריה, עליו פרש ראש הממשלה אהוד אולמרט את חסותו, נשתלו מאות דונמים של דשא חדש. שתילה העומדת בניגוד לתקנה חדשה האוסרת שתילת דשא חדש.


ראש העיר: אנרכיה בנושא המים

ועדת החקירה למשבר המים ממשיכה בדיוניה. אמש (יום ד', 31.12.08) הופיע בפניה ראש עיריית רמת גן צבי בר, אשר טען כי הטיפול בנושא המים ברשויות גובל באנרכיה. הפרטת נושא המים באמצעות חוק תאגידי המים והביוב גרם, לדבריו, לבזבוז מים בשיעור של 20%. במקום שתאגידי המים ישפרו את השירות לתושב, קורה לדבריו ההיפך. החברות המופרטות לנושא המים מתעניינות יותר בהפעלת מערכת משומנת של מנכ"לים וסמנכ"לים מאשר במתן השירות לתושב. בר אמר כי 15 הרשויות הגדולות במדינה דורשות מהממשלה לפטור אותן מחיוב הקמת תאגיד מים עירוני.

תמיכה בעמדתו הביע יועץ תשתיות עירוניות ומרכז תשתיות המים והביוב בשלטון המקומי משה אבנון, אשר מתח ביקורת על הפעלת חוק תאגידי המים במסגרת ההפרטה. החוק גורם לטענתו "לנזקים בלתי הפיכים" לרשויות ואינו משרת את התושבים. מים הם "מונופול טבעי" שהמדינה חייבת כשירות לאזרח. "הרפורמה במשק המים להקמת הרשות הממשלתית למים וביוב נחקקה בחופזה ללא שיקול דעת רציני ואמיתי. היום אין ברשות המים נציגות לעיריות, לתעשיינים ולחקלאים וכל ההחלטות מתקבלות בידי פקידות ממשלתית בלבד". בין היתר הצביע אבנון על העובדה כי כיום ישנם 132 תעריפי מים שונים ברשויות, "מצב היוצר אי בהירות בתעריפים ומטיל מעמסה על השכבות החלשות במדינה".


הפארק בחסות אולמרט - הדשא בניגוד לתקנה

מנהל אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, איתמר שוויקה, האשים את הממשלה כי בהתנהלותה בנושא המים היא "סוגרת" את החקלאות במדינה. המשבר במשק המים הוא לטענתו "תולדה של מחדלי הממשלה בלקיים את החלטותיה ליצירת המקורות הנדרשים. הקורבן היא החקלאות. המדינה בחרה בשנים האחרונות בפתרון הקל והפשוט מכולם: במקום ליצור מקורות מים חדשים - הם שולחים את ידם לכמויות המים המוקצות לפי החוק לחקלאות ומקצצים שוב ושוב".

הגישה "הכלכלית" של הממשלה הובילה לתמיכה בהעלאת מחירים כמפתח לפתרון בעיות. שוויקה אף חשף כי בשל האנרכיה בנוגע לתקנות וכללים בשימוש במים, גם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שותף לכאורה להפרת הכללים. מדובר בחסות שנתן אולמרט לפתיחת פארק חדש בטבריה שבו נשתלו בניגוד לכללים מאות דונמים של דשא חדש.


האוצר והארץ - נגד מתקני התפלה

מתקפה חריפה על התנהלות הממשלה בטיפול במשבר המים נשמעה מפי ראש מכון המים בטכניון, פרופ' רפי סמית. סמית אמר כי בשנת 2002 החליטה הממשלה על תוכניות מאסיביות להתפלת מים, כ-400 מיליון מ"ק לשנה, אך למרות ההחלטה הוקמו מאז רק שני מתקנים שהיקף ייצורם 130 מ"ק לשנה, "כשליש מההחלטה המקורית". מתקנים אחרים לדבריו לא הוקמו בעיקר בשל "סחבת והערמת קשיים אינסופיים מכל הכיוונים בעידוד אנשי האוצר. השפל הבולט ביותר היה ההחלטה לתת בידי מקורות את בניית מתקן אשדוד בהיקף של 45 מיליון מ"ק לשנה. המתקן מעולם לא הוקם והביצוע נדחה כל הזמן באמתלות שונות, בעיקר על-רקע הדרישה של האוצר להפריט את החברה".

סמית מתח ביקורת קשה על "אנשי האוצר" שחברו לטענתו יחד עם עיתונאים כגון "נחמיה שטרסלר ודומיו", כדי למנוע את הקמת מתקני ההתפלה. "פגישות מקריות עם נציגי האוצר העלו סוג מאד מסוים של אנשים צעירים מאד, המגלים בורות עמוקה בענייני מים עליהם הם מופקדים, אשר לא מגיבים לשאלות כלפיהם, עונים רק למה שהחליטו מראש, מתעלמים מכל דבר אחר. נראה כאילו הם מכוונים לצורה זו של התנהגות... כל נושאי המים, הצרכים, בנין העל הכלכלי על בסיס המים והחקלאות, תעשיית המזון וכו, אינם מעניינם. הם מסתכלים רק על ההבדל בין עלות המים המותפלים לעלות המים המופקים מבארות וטוענים שההבדל יעלה הרבה כסף לקופת המדינה. אין להם כל התייחסות לכמה יעלו לקופת המדינה כל ההפסדים הקשורים לבניין העל-תעשייתי הבנוי על מקורות המים". "הידענות כביכול והשחצנות של פקידי האוצר", מוסיף סמית, גורמת לסכנת המלחת מקורות המים עקב שימוש יתר.


הצפת העיתונות במידע שקרי

סמית העלה תמיהות על התנהלות האוצר אשר הציב כתנאי להשתתפות חברות ישראליות במכרזי מתקני התפלה, שותפות עם חברות זרות כמו החברה הצרפתית ויואליה זאת כדי "לוודא יכולת". אלא, שלחברה זו "לא היה קודם מתקן התפלה. מאז הקמת המפעל היא מכריזה עליו כעל מתקן בבעלותה, ומתחרה בנושאי התפלה עם החברות הישראליות".

הוא חושף עוד כי רוב מחקרי ההתפלה בארץ ממומנים על-ידי חברות בחו"ל והקהיליה האירופית, וכאשר נעשה ניסיון להקים ארגון כמו ווטרפרונט לצורך "הגדלת הנתח המחקרי לכיווני מים בארץ", האוצר מנע בשיטתיות כל התקדמות בנושא. "היום כל העולם עובד על טכנולוגיות מים, ישראל ממשיכה לשבת על הקיים, דהיינו לסגת".

סמית העלה טענות על חשש לשחיתות בהתנהלות אנשי האוצר. לטענתו מתרחשת "תופעה מוזרה" לפיה "אנשים העוזבים את האוצר מתקבלים לאותם ארגונים מהם מנעו להתפתח במשך השנים. בתחום המים זה מאד בולט - מנכ"לי מקורות לשעבר, מנכ"ל IDE ועוד". עוד טוען סמית כי האוצר נוהג בנושא המים כמו שהוא נוהג באקדמיה, "התקפות האוצר על האקדמיה דומות מאד להתקפות נגד נושאי המים. הצפת העיתונות במידע שקרי על האקדמיה (ב'הארץ'...). אולי גם כאן מכינים אנשי האוצר את המקום לתפקידים עתידיים??".


'חנות המכולת' של האוצר

לטענת סמית את משרד האוצר מאיישים "בוגרי פקולטות לכלכלה, חסרי ניסיון בכל דבר אחר. הם נכנסים מיד לתפקידים בכירים ומנהלים כל אחד בתחומו את הנושאים על-פי ספרי התיאוריה האמריקניים בכלכלה. שמעתי פעם פקידת אוצר כבת 25 אומרת : 'למה צריך לעזור לתעשיה במחקרים בתחום המים? הרי מחקרים בתחום תאי גזע הרבה יותר חשובים..' התנהגות האוצר שוללת קיום חקלאות במדינת ישראל. כנראה שהם חושבים שאפשר לייבא את הכל מבחוץ. ראו מחיר הלימונים לפני כמה חודשים (26 שקלים לק"ג)".

האוצר לטענתו מנהל את המדינה כאילו הייתה "חנות מכולת שלו", וזאת "מבלי להבין מה טפל ומה עיקר. האוצר מעז לשנות החלטות הממשלה, כאילו הוא נמצא מעלה. תלונת שר התשתיות נכונה. התנהלות אנשי האוצר הביאה למשבר עמוק בנושא המים בישראל. הגענו השנה למצב הקשה ביותר בעולם ואין כרגע פתרון לכמה שנים קדימה".

בסיכום עדותו ביקש סמית מהוועדה לבדוק את "פעילות האוצר והקשר שלו עם העיתונים הגדולים, וכן לבדוק אינטרסים של בכירי האוצר לקראת יציאתם לשוק הפרטי". הוא הוסיף כי לטעמו "יש לרענן את פעילות המשרד, להכניס הנהגה שמבינה גם נושאים אחרים, אנשים שהוכיחו יושרה ושיקול דעת אשר יובילו את המשרד לשיקול דעת מקצועי לטובת המדינה והמשק גם מעבר לתיאוריות בספרי הכלכלה".