יום לאחר שהחלטנו - מזכיר קליין לשרון: חריגה ניכרת מיעד האינפלציה ב-2003 <br>

מראשית השנה עלה המדד ב-6.5% - שיעור גבוה במידה ניכרת מיעד האינפלציה לשנה זו - 2%-3%. כך מסכם הבוקר נגיד בנק ישראל, דוד קליין את דוח האינפלציה של הבנק, אותו הגיש היום לממשלה, לכנסת ולציבור. דוח האינפלציה בוחן את המחצית השנייה של שנת 2002, במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, כדי להגביר את שקיפות המדיניות המוניטרית.

החלטתו של קליין להציג את הדוח, יום לאחר הבחירות, עשויה להוות קטע נוסף במסלול ההתנגשות בינו לבין ראש הממשלה. מסלול התנגשות שנראה כיום, כבלתי נמנע. קליין מנהל מאבק גלוי באוצר ובשר, סילבן שלום, כמו רבים מהנגידים לפניו, אולם, הוא בחר לעשות זאת בתקופה קשה מאוד לראש הממשלה, מבחינה פוליטית.

הממשלה הנכנסת תאלץ לעסוק מייד עם כניסתה לתפקיד, בשיפור עמדות המשק - לקראת השנה הקשה הצפויה בעולם כולו. כל החזאים כולם, מעריכים בימים האחרונים, כי ממשלה צרה תהווה מכשול גדול מידי, בדרך לקיצוץ מאסיבי בתקציב 2003. כל החזאים סבורים, כי ללא קיצוץ כזה, עלול המשק להדרדר למיתון ומשבר עמוק, כמו שלא ראינו פה מעולם. האוצר צפוי להציע עם השלמת הרכבת הממשלה, קיצוץ של 8 מיליארד שקל בתקציב.

שלוש נקודות מרכזיות, צפויות להוות מכשולים נוספים בדרך לקיצוץ המיוחל. הראשונה - כניסתו של המשק לתקופת מלחמה. בהקשר זה כבר דורשת מערכת הביטחון תוספת של עד 5 מיליארד שקל. השניה - הבטחות של שרון לקבוצות אינטרסים שונות, לקראת הבחירות, שהיקפן נאמד בכמיליארד שקל נוספים. השלישית - ההחלטה של האוצר להאיץ את קצב החלת הרפורמה במס. דבר שצפוי להביא לירידה ניכרת בהיקף הכנסות המדינה ממיסים, כבר השנה.


מדוח האינפלציה למחצית השנייה
עולות הנקודות הבאות:

התפתחות האינפלציה היתה שונה מאוד בשתי מחציות השנה: מדד המחירים לצרכן עלה במחצית השנייה של 2002 בשיעור נמוך במיוחד - 0.2%, לאחר עלייה חדה במחצית הראשונה של השנה.

הכוח שהניע את עליית המחירים במחצית הראשונה של השנה היה העלייה הניכרת של שער החליפין, תוצאת ביצוע לא-מאוזן של התכנית הכלכלית משלהי 2001. מטרת התכנית, אשר אושרה בממשלה, היתה לשנות את תמהיל המדיניות המקרו-כלכלית כך שריסון פיסקלי יחליף ריסון מוניטרי, אשר יביא לירידת שיעורי הריבית במשק לכל הטווחים, לשם עידוד התעסוקה והצמיחה. במסגרת זו, הפחית בנק ישראל את הריבית בשיעור חריג של 2 נקודות אחוז, אולם הממשלה לא מילאה את התחייבותה לקצץ בגירעון התקציבי, תוך ביטול החקיקה הפרטית, ולהעמידו על 3 אחוזי תוצר. אלה, בשילוב עם החמרה נוספת במצב הביטחוני, המשך הדשדוש של הפעילות הכלכלית בעולם, החרפת המיתון במשק והניסיון לשתק את בנק ישראל במילוי תפקידו לשמירה על יציבות המחירים ע"י תיקון בחוק בנק ישראל המנוגד לנורמות בינ"ל מקובלות, הובילו לאי שקט בשווקים הפיננסיים עד כדי חשש ליציבותם.

כדי להשיב את היציבות לשווקים הפיננסיים ולמנוע משבר פיננסי נדרשו העלאות ריבית חדות ורצופות (שלוש העלאות בתוך חודש בשיעור מצטבר של 4.5 אחוזים). אלה בוצעו לקראת סוף המחצית הראשונה, ויחד עם עצירת ההאצה בהרחבה הפיסקלית, אם כי תוך השלמה עם עלייה נוספת בגרעון, הביאו להחזרת היציבות ולהתחזקות השקל.

כתוצאה מכך התמתנו עליות המחירים במחצית השנייה במידה ניכרת, וקצב עליית המחירים היה אף נמוך מזה שנדרש להשגת יעד האינפלציה ארוך הטווח. אולם, השונות הגבוהה של שיעורי השינוי החודשיים של המדד במחצית זו מצביעה על כך שתהליך החזרה ליציבות המחירים טרם התבסס.

הגירעון התקציבי הסתכם השנה ב-4 אחוזי תוצר - דומה ליעד האחרון שנקבע ביוני 2002. יעד זה עודכן כלפי מעלה שלוש פעמים, וכן נדחה מועד ההתכנסות ליעד של אחוז תוצר לשנת 2007. החריגה הניכרת בגירעון הממשלתי תרמה לעלייה משמעותית של התשואות בשווקים הפיננסיים במהלך השנה, וכתוצאה מכך - לעליית הריבית טווח ארוך במשק כולו.

מגמת ההתייצבות בשווקים הפיננסיים במהלך המחצית השנייה, לא הייתה רצופה: בספטמבר עלתה שוב אי-הוודאות, על רקע התגברות החשש להפחתת דירוג החוב של המשק. בתקופה זו התחדש הפיחות בשער החליפין, תוך עלייה בציפיות לאינפלציה ובתשואות על איגרות החוב הממשלתיות. אולם עליית הציפיות לטווח הקצר הייתה מתונה יותר, מאשר במחצית הראשונה, והפיחות בשער החליפין נמשך תקופה קצרה בלבד. לעומת זאת עליית התשואות והציפיות לטווח הארוך הייתה חדה, ונמשכה תקופה ארוכה יותר, גם לאחר ההתייצבות בשער החליפין.

בחודשים אוקטובר ונובמבר התחדשה מגמה מתונה של ייסוף בשער החליפין, אולם זו קוזזה ע"י היחלשות מחודשת של השקל בחודשים דצמבר וינואר (2003). בנובמבר ירדו גם הציפיות לאינפלציה לטווח הקצר משוק ההון, ובדצמבר הן שבו והתכנסו לגבולות היעד. כן ירדו התשואות על איגרות החוב הממשלתיות, בעיקר הלא-צמודות, אולם רמתן נשארה גבוהה מאשר בחודשים יולי ואוגוסט, וגבוהה בהרבה מהתשואות של ראשית השנה. גם הציפיות לטווח הארוך נותרו גבוהות וחורגות כלפי מעלה מהגבול העליון של היעד, על אף ירידתן בחודשיים האחרונים של השנה.

חריגתה כלפי מעלה של האינפלציה הצפויה מגבולות היעד במשך חלק ניכר מהתקופה הנסקרת, ורמתן הגבוהה יחסית של התשואות ושל אינדיקטורים נוספים מהשווקים הפיננסיים העידו, כי היציבות טרם התבססה, וחייבו להשאיר את הריבית המוניטרית ברמה של סוף יוני במשך כל התקופה הנסקרת. היציבות היחסית הושגה ברמה גבוהה יחסית של ריבית ריאלית, על אף המיתון במשק, וזאת לנוכח אי-הוודאות הגבוהה לגבי עתיד המדיניות הפיסקלית ועל רקע גורמי אי-ודאות נוספים, ובראשם המצב הביטחוני שהחריף והתמשכות המיתון, המקטינים את החוסן הפיננסי של המשק.

קשה לומר אם כן, אם תצליח שרון להרכיב ממשלה. אולם על התזכורת מהבוקר שתונח על שולחנו - להבהיר לראש הממשלה, כי שם המשחק הוא הפעם: "להציל את המשק".