הרבנים אסרו אישה על בעלה ועל מאהבה

בית הדין הרבני האזורי באשקלון קבע כי אישה שבגדה בבעלה תתגרש מבעלה, ויירשם כי מעתה היא אסורה על בעלה וגם על... בועלה.

בני הזוג נישאו לפני כתשע שנים, ולהם ילד משותף, שנולד כתוצאה מהפריה מלאכותית, בשל העובדה שהגבר עקר. לפני כשנתיים, הבחין הבעל כי אשתו מנהלת פרשיית אהבהבים עם מדריך בקורס בו השתתפה. הוא מצא מכתב רומנטי שכתבה אשתו למדריך בו הביעה את רחשי אהבתה אליו.

בשיחת בירור נוקבת תבע הבעל מאשתו לדעת האם היא אכן בגדה בו. בשיחה בין בני הזוג הודתה האישה בכך שיש לה קשרים רומנטיים מחוץ לנישואים, וכי פעם אחת גם בגדה בו. לדבריו, בשיחה ביניהם היא העזה להציע לו "נישואים פתוחים" אך הוא סירב, שכן הדבר מנוגד להשקפת עולמו.

כשהוא מצויד במכתב הרומנטי ובתמליל השיחה עם אשתו, נחפז הבעל הנבגד להגיש תביעת גירושים בבית הדין הרבני. הוא תבע להתגרש מאשתו ולרשום במעשה בית דין, לאחר הגט, כי האישה אסורה מעתה על בעלה לשעבר ועל בועלה.

האישה הסכימה ששמו של המדריך יירשם כמי שלא תינשא לו לאחר הגירושים, אך לא שהיא אסורה לו. לטענת האישה, היא לא באמת בגדה בבעלה, והמדריך הינו בסך-הכל חבר שלה, עימו הרבתה להיפגש ולשוחח שיחות-נפש.

האישה טענה כי היא מסכימה להתגרש מכיוון שהבעל עקר ואינו יכול להביא ילדים כדרך הטבע. לדבריה, לאחר שעברה טיפולי הפריה קשים, שגרמו לה לחולי ולסבל רב, הוא התנכר אליה ולא טיפל בה, ואין היא מעוניינת לחיות עימו.

הדיינים אימצו את עמדת ההלכה, הקובעת כי אין להתיר את "פירות הבאושים" של הקשר האסור, ופסקו כאמור כי הנואפת תיאסר גם על המאהב.