|
|
האם באמת למד הגנב את הלקח?
|
|
|
|
|
|
|
רמזי דמירי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פסק דינו של בית משפט השלום בעיר שהרשיע אותו, על-פי הודאתו, בפריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה ובתיק נוסף בשתי עבירות גניבה ואחזקת רכוש החשוד כגנוב. בית משפט השלום לקח בחשבון את מספר העבירות בהן הורשע וכן את עברו הפלילי שכלל חמש הרשעות בעבירות רכוש, כשחלק מהן בוצעו תוך המתנה לבירור משפט אחר. על דמירי נגזר עונש של מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, והופעל במצטבר מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים וכן מאסר על תנאי.
בכתב הערעור התרעם דמירי על חומרת העונש וטען שהעבירות שביצע אינן ברף הגבוה של עבירות הרכוש. "אני אב לשלושה ילדים קטנים, אשתי לא עובדת ואני בן למשפחה נורמטיבית שהחליטה לפעול לשיקומי". דמירי הדגיש שלמד היטב את הלקח ולא יחזור על מעשיו ולאור זאת עתר למיתון העונש או לחלופין למינוי שירות המבחן על-מנת להציג לפני בית משפט את הרקע האישי והמשפחתי המלא והנכון שלו.
המדינה התנגדה לערעור בטענה שמדובר בעבירות חמורות ואין להתערב בפסק הדין של בית משפט קמא ואין להקל בעונש. כמו-כן שדמירי לא נרתע מלבצע את העבירות שוב ושוב ולא למד את הלקח. המדינה ביקשה לדחות את הערעור.
בפסק דין שניתן בהעדר הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. "העבירות שביצע המערער, מספרן ומהותן הן חמורות וראויות לכשעצמן לעונש מאסר משמעותי. המערער נדון בעבר מספר פעמים לעונשי מאסר קצרים שלא הרתיעוהו מלעבור עבירות נוספות. עברו הפלילי מכביד, לפיכך העונש שנגזר אינו חמור ובוודאי שאינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור", לשון בית המשפט.
