הנשיא לשעבר משה קצב מאשים את היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי עבר על החוק וניסה לסחוט אותו כדי שיסכים לחתום על הסדר-טיעון. "איימו עלי שאם לא אסכים להסדר הטיעון המקל יגישו נגדי כתב אישום קשה", אמר קצב במסיבת עיתונאים שערך "במגרש הביתי" - במתנ"ס של עירו, קריית-מלאכי.
בנאום ממושך וחריג שנמשך כשלוש שעות, השמיע קצב טענות רבות, בראש ובראשונה כלפי מני מזוז, אך גם נגד הפרקליטות, המשטרה, פוליטיקאים וכלי-תקשורת. את מזוז האשים כי כי העליל עליו עלילות, הטעה את בית המשפט העליון והדליף לתקשורת פרטי חקירה חשאיים. לדבריו, מני מזוז ביקש את הסדר הטיעון כדי להציל את כבודו. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז", אמר הנשיא לשעבר.
את המתלוננות נגדו על הטרדות מיניות כינה קצב "מעלילניות".
לדבריו, העביר למשטרה קלטת ובה נשמעת המתלוננת הראשונה, א' מבית הנשיא, דורשת מאתיים ועשרים אלף דולר בתמורה לגניזת תלונתה.
משה קצב הדגיש כי מעולם לא עבר על החוק ומעולם לא פגע באיש. "אף שהרשיעו אותי ציבורית אני עומד כאן נחוש להילחם על האמת ולהוכיח את חפותי. היועץ מזוז, הפרקליטות והמשטרה חצו כמעט כל קו אדום, רמסו את כבודי ואת כבוד משפחתי כדי להפוך את דמי הפקר. הם ריסקו אותי", האשים קצב. באמירה צינית לראשי המשטרים הטוטליטריים בעולם אמר קצב כי אל להם להרוג את אויביהם וללכלך את ידיהם בדם, מוטב להם להאשים אותם בהטרדות מיניות, כפי שעשו לו. נאומו של משה קצב נמשך גם בשעה זו, שעה ושלושת-רבעי לאחר תחילתו. להלן נקודות מנאומו הארוך (ללא עריכה):
אני גאה אך מושפל. מרוסק וכואב אך נחוש. אני לא נכנע. אני נחוש לא להרים ידיים. נחוש להילחם על חשיפת האמת וכל האמת. תכננתי לעמוד ולדווח על פעילותי למען שכבות המצוקה, המדע, ערביי ישראל, העלייה, הקליטה וכו', אך לצערי עם סיום כהונתי מנעו בעדי מלהיפרד בצורה מכובדת ולמסור דוח. אני יכול להיישיר מבט מול כל אזרח ולומר כי פעלתי בממלכתיות, ביושר ובאמונה. היו אלו שנים ללא טעויות. זכיתי למחמאות. אני בטוח שההיסטוריה תשפוט אותי לטובה. בכל שבע שנות כהונתי לא היה לי יום של חסד מצד גורמים שכהונתי כנשיא לא מצאה חן בעיניהם. הייתם עדים למשפט שדה. שלוש שנים פגעו בי היועמ"ש, פרקליטות המדינה והמשטרה וחצו כל קו אדום.
אני נאלץ לחשוף פרטים קשים על הרשויות בישראל. על כך ודאי יגיבו בבוז ובהכפשות, אך שימו לב שלא ישיבו לעניין. לא אשבר כפי שלא נשברתי עד היום.
לפעמים כמעט נשברתי. שתקתי מטעמים משפטיים-ממלכתיים. חיכיתי לרגע שיתעשתו ויתפכחו, אבל הם לא הפסיקו, נון-סטופ, ושפכו דמי, מבלי שיתאפשר לי להתגונן.
דבריי הם תשובה לראיונות הרבים של היועץ המשפטי ושל אנשי המשטרה לתקשורת ולהדלפות שלהם.
אל תישעו לדברים נגדי ואל תאמינו להם. נהגתי כפי שנדרש אחרי כל תג בחוק. לא הייתי נהנתן. מעולם לא פגעתי באיש. גילה ואני גרים באותו בית שבו גרנו לפני 40 שנה.
פעילות שרירותית של רשויות האכיפה, שהן נצרכות למדינת ישראל, הן סכנה קיומית. מזוז והמשטרה כבר בתחילת החקירה התבטאו בחריפות וחרצו את דיני בעולם כולו וניהלו מסע הסתה פראי עוד לפני שקיבלו את חומר החקירה. לא התאבדתי כי הבטחתי לכם שאלחם על מדינת ישראל. חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מזוז ושל מדינת ישראל.
היועמ"ש ביקש בצו חסר תקדים איסור פרסום על מסמך המגולל את טעויותיו בפרשה. המסמך קובע כי אין סיכוי סביר להרשעה. מני מזוז ביקש את צו איסור פרסום כדי שלא יפריעו לו, למרות שאיש לא ביקש לחשוף את דמותן של המעלילות. ביקשנו לחשוף את תוכן המסמך כדי שהציבור יראה. העיתונות המכובדת והאמיצה שרצה על כל שיהוק וציוץ של צו איסור פרסום לבית המשפט, לא רצה לבית המשפט כדי לבטלו. התקשורת חששה כי ההתקפה שניהלו נגדי תתברר כחסרת בסיס.
היועמ"ש רץ לכל אולפן כדי להאשים את נשיא המדינה, סב לנכדים, וזאת עוד בטרם קיבל את הדוח של החקירה. הוא הסכים לעסקת טיעון שתוציא אותו מההסתבכות. לא אני יזמתי ולא אני ביקשתי את עסקת הטיעון. הסכמתי לה ברגע שאמרו לי שיוגש נגדי כתב אישום חריף. מזוז לא שיער שיהיה אדם שיילך עם האמת שלו וייאבק.
תראו, בפרשה תדרכו עדים כדי להסית את דעת הקהל נגדי. תראו את ההתערבות הגסה של פוליטיקאים בחקירה ללא שום תלונה וראיה או בסיס.
32 חודש סורקים את בשרי במסרקות של ברזל. זולת אישה זקנה בת 70, איש לא הגיש תלונה נגדי. יומיים לפני שהתלוננתי על הסחיטה בפני מזוז חשבתי להתלונן בפני המפכ"ל, אך חשבתי שהיועמ"ש הוא איש של כבוד וממנו הדבר לא ידלוף. דיווחתי לו מבלי שנועצתי בפרקליט כלשהו. הייתי בטוח בתום ליבי.
למפרע אני מצטער. מזוז פעל בפזיזות ובהתלהבות. תוך שלושה ימים חשף את הפרשה לתקשורת. החשש שלי מההדלפה היה פעוט, שכן תפקידו כיועמ"ש מחייב אותו לשמור על סודיות. תוך חמישה ימים הוא הקים צוות חקירה מיוחד של המשטרה, והצח"ם לא בדק את התלונה על סחיטה אלא את השמועות נגד קצב ברחוב.
בעצם הפרסום מזוז שיבש את החקירה. על רמון שזו הייתה פרשה קטנה בהרבה, הטילו צו איסור פרסום של שבועיים. דבריו נגדי כאילו איני דובר אמת פורסמו בהרחבה בתקשורת. וניתן אור ירוק למסע אדיר של שיסוי והסתה. דמי הותר כמים והרדיפה נגדי נמשכה יום-יום. מזוז גם היטעה את הבג"צ ואמר כי פגישתי איתו עסקה בתלונתה של א' נגדי. מזוז בבג"צ לא עסק בניסיון הסחיטה. במקום שיבקשו ממזוז את חומר החקירה בנושא הסחיטה עסקו בנושא התלונות.
במשך כל תקופת החקירה, צח"ם, הפרקליטות והיועמ"ש היו נעולים על כיוון חקירה אחד.
טענו כלפינו שהסניגורים שלי הדליפו חומרי חקירה. שאנחנו נדליף נגד עצמנו?! כשדיווחתי על הסחיטה סיפרה המעלילנית סיפורי בדים נגד נשיא המדינה. מדוע במשך שנה שלמה לא מצאה אדם אחד לדווח לו. למה היא נזכרה רק אחרי שהתלוננתי.
היועמ"ש אמר לבג"צ: אין להם חומרים להתלונן על סחיטה. ואנחנו אומרים שהראיות מוצקות, כי המעלילנית אמרה: "אם תשלם לי 220,000 דולר, אני אשמיד את החומרים שיש לי ביד".
שיחה שלו איתי ב-5.6.06 - הוא שם לב כי רב הנסתר על הגלוי. נתתי לו שעה שלמה של מונולוג. שעה אחת בלבד. על-סמך מה אתה אומר את זה? אינטואיציה? תחושת בטן? כל הפרשה התחילה נמשכה מתחושת בטן. לא רק שוחחתי איתו. נתתי לו מסמך של 8 דפים. יש יותר מזה נסתר? מזוז עצמו מגיב בצורה חריפה בכל התקשורת, וכעבור חודשים אחדים אומר היא שקרנית וסוגר את התיק בעניינה אך לא אומר שמשה קצב דיבר אמת.
אף איש רוח ואף משפטן לא קמו להגן על הערכים עליהם הם משתוקקים להגן.
בעסקת הטיעון ראיתי שאין שום נגיעה אסורה או אמירה פסולה. אמרו לי שתוך שבוע העסק מסתיים. חוס על משפחתך. התיק שלך הוא חלום של כל עו"ד מתחיל. לך תגמור ותודה שנגעת ברגל ונישקת מישהי ביום הולדת. בעסקת הטיעון אין שום נגיעה פסולה במקום שאני לא רוצה להגיד כי צופים ילדים.
אני שומע שהיועמ"ש והפרקליטות ממשיכים לשפוך את דמי וממשיכים בלינץ'.
היו השפעות הדדיות בתקשורת, וזה לא היה בשגגה. ככל שחלף הזמן התגלה גודל הזדון.
לא לקחתי יחצ"נים, אלא לאחר ששה חודשים, והם לקחו לפניי. דובר מרצ הפך ליחצ"ן א' מבית הנשיא, דובר חדש הפך לדובר של א' ממשרד התיירות. היו ארגונים שראו בהגנה המשפטית שלהם מנוף לגיוס כספים.
מזוז קבע את רוח המפקד וקבע את כיוון החקירה למשטרה ולפרקליטות. הוא נתן אור ירוק לפרקליטות, לארגוני הנשים.
למה מזוז התנכל אלי? אולי בגלל שהתלונן בפני המפכ"ל על השוטרים-פרשים שנכנסו במפגינים בעמונה. בגלל הדרישה של קצב לפתוח בהליכים נגד שוטרים. אולי הדרישות להעמיד שוטרים לדין קוממו עלי את מני מזוז.
