פרוויגיל, תרופה לטיפול בנרקולפסיה (מחלה המאופיינת בהתקפי שינה בלתי נשלטים), המשמשת אנשים, גם בריאים, לשיפור ביצועים מנטליים, עלולה להיות ממכרת בקרב אנשים רגישים ויש לעקוב אחר השימוש בה. כך דיווחו מומחים בארצות הברית.
מחקר ניסיוני שכלל 10 גברים גילה כי במינונים תקינים, התרופה של חברת Cephalon Inc, הידועה בשמה הגנרי מודפיניל, מעלה את רמות הכימיקל דופמין, האחראי לתחושת התגמול, באותו חלק של המוח שפעיל גם בשימוש בסמים אחרים.
החוקרים מזהירים כי לתרופה מאפיינים שיכולים לגרום להתמכרות.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון של איגוד הרפואה האמריקני.
מחקרים הראו באופן עקבי כי לכל סוגי הסמים יש השפעה המתבטאת בעלייה ברמות הדופמין באזור זה של המוח - nucleus accumbens. עלייה זו ברמות הדופמין, כפי הנראה חיונית להשפעה החזקה שלהם ובסופו של דבר לפוטנציאל שלהם ליצור מצב של התמכרות.
ממצאי המחקר החדש מחזקים את מה שכבר ידוע לגבי התרופה, המסווגת כתרופה הניתנת בעירוי תוך ורידי על-ידי מנהל אכיפת התרופות, כלומר, שיש לה פוטנציאל מסוים להתמכרות.
למרות שהתרופה מאושרת באופן רשמי לטיפול רק בישנוניות קיצונית הקשורה לנרקולפסיה, לדום נשימה בשינה ולהפרעות כתוצאה מעבודה במשמרות, פרוויגיל ניתנת גם לטיפול בירידה במשקל, בהפרעות קשב וריכוז, בעייפות ובדיכאון. בשנה שעברה, מכירות התרופה הגיעו ליותר מ-852 מיליון דולר.
אך השימוש ההולך וגובר של סטודנטים רבים בתרופה, במטרה לשפר את הביצועים הקוגנטיביים שלהם, הביאה את החוקרים לבדוק יותר מקרוב את הפוטנציאל של התרופה לשימוש לרעה ולהתמכרות.
הבעיה העיקרית, לדברי החוקרים, היא לא אותם אנשים המשתמשים בתרופה כפי שרשם אותה הרופא, אלא דווקא אותם אנשים המשתמשים בה בצורה לא נכונה.
זריקת דחף למוח
בחודש דצמבר, חוקרים דיווחו על סקרים שנעשו במסגרת קמפוסים שונים בארה"ב והראו כי קיים שימוש בתרופות כמו ריטלין של נוברטיס ופרוויגיל בקרב סטודנטים, פרופסורים ואחרים, כתרופות לשיפור ביצועים מנטליים.
עד המחקר לא היה ברור אם פרוויגיל אכן מעלה את רמות הדופמין - אותו כימיקל במערכת הגמול במוח עליו משפיעים גם סמים שונים.
החוקרים השתמשו בסריקות PET (טומוגרפיה על-ידי פליטת פוזיטרונים) ובסם שידוע כי הוא גורם להתמכרות, כדי לעקוב אחר פעילות הפרוויגיל בקרב 10 גברים בריאים בגילאים 46-23.
ממצאים מוקדמים הראו כי המודפיניל הפעילה את מערכת הגמול של הדופמין במוח. השפעה פוטנציאלית זו של התרופה לא זכתה להתייחסות עד כה משום שהסברה הייתה כי אין לתרופה השפעות משמעותיות על הדופמין. ממצאי המחקר האחרון מטילים זאת בספק.
המסר של החוקרים לאנשים המשתמשים בתרופה ורוצים לשפר את הביצועים הקוגנטיביים שלהם הוא להיות מודעים לכך שהשימוש בה עלול להתבטא בהשפעות קוגנטיביות רציניות, כולל התמכרות.
