ציון מזור תבע את חברת פלאפון תקשורת בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שהטלפון הנייד שלו מסוג LG 8300, "שבק חיים". מכתב התביעה עלה שהמכשיר נקנה ב-6.8.07 וניתנה לו אחריות לשנה, וב-7.7.08, בתוך תקופת האחריות, הפסיק לעבוד. כשביקש מזור לתקנו, נאמר לו שהדבר בלתי אפשרי ובקשתו לקבל מכשיר חדש, זהה, לא נענתה.
לטענתו, ב-7.7.08 אושפז בבית חולים והיה מנותק מקשר עם בני משפחתו וחברים, לאחר שהמכשיר לא פעל והדבר גרם לו לסבל רב.
פלאפון טענה בכתב ההגנה, שמזור הגיע למרכז השירות עם מכשיר הרוס מחמת קורוזיה, והנזק נגרם משימוש ו/או מאחזקה בלתי סבירים כגון הרטבה, ומשכך - אינו מכוסה במסגרת אחריות היצרן. עוד נאמר שבמעמד ההתקשרות הוצע למזור להצטרף לשירות תיקונים המקנה כיסוי ביטוחי, למצב של אובדן, גניבה ו/או נזק בלתי הפיך למכשיר, אולם הוא בחר, משיקולים שלו, לסרב.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, טען מזור שהשימוש במכשיר היה סביר וללא קירבה לרטיבות, למים או לאדים והוא הכחיש שהמכשיר נפל לשירותים או לאמבטיה.
בסופו של דבר דחתה השופטת שניידר את התביעה. "עיון בתעודת האחריות מעלה שבסעיף 10 נאמר שהאחריות לא תחול, בין היתר, במקרים בהם נוצרו ליקויים במוצר כתוצאה 'משימוש לא נכון ו/או לא סביר ו/או טיפול שלא בהתאם להוראות LG ו/או רשלנות, הזנחה, אחזקה לקויה, שבר, חדירת נוזלים, לחות יתר, אחסון לא נכון'. כאמור, פלאפון טענה שבבדיקה התגלה שהמכשיר סובל מקורוזיה, שמקורה בעיקר בלחות יתר, ולכן לא חלה האחריות".
השופטת הדגישה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו. "גם אם אקבל את טענתו שהשימוש במכשיר היה סביר והוא לא נחשף לרטיבות או לחות - עדיין לא הצליח התובע להוכיח את הנזקים הנטענים על ידו. התובע לא הצטרף לכיסוי הביטוחי הכולל שהוצע לו בעת רכישת המכשיר ובכך נטל על עצמו סיכון שנזק בלתי הפיך למכשיר לא יכוסה על-ידי הנתבעת. זאת ועוד, התובע לא ניסה להקטין את נזקיו במהלך שהותו בבית החולים על-ידי יצירת אמצעי תקשורת חלופיים עם משפחתו וחבריו, ומכל מקום - לא הוגשה כל ראיה להוכחת הנזקים הנטענים בסך של 17,800 שקל".
לפנים משורת הדין, לא קבעה השופטת שניידר צו להוצאות.
