בהחלטה על עונשו כתב השופט חנן אפרתי כי נותר "תמהה ומשתאה", בתום שמיעת התיק. "תמהה כיצד אדם רב פעלים, דמות חיובית שתרמה רבות לאורך ימים ושנים באופן פעיל לחברה הישראלית בכלל. לפצועי צה"ל, לפגועים בגוף ובנפש, בסיוע ועידוד בני נוער בצעדיהם הראשונים בכתיבה עיתונאית בפרט ובכתיבה יוצרת בכלל. התדרדר ופגע במסתרים קשות בנפשן, בגופן, באמונן ובכבודן של שתי המתלוננות קטינה ובוגרת".

תשובה לדבריו הוא לא מצא, "הערכה/ השערה השאולה מהספרות, אולי כן. אפשר אולי שהנאשם, אדם בוגר, איש ספר ומשכיל. אדם בוגר שחזקת ידיעת החוק וכשרותו המשפטית עימו. תפקד בתקופה הרלוונטית כגיבור הבדיוני שיצר קרל לואיס סטיוונסון בספרו 'ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד'. אדם בדומה לד"ר ג'ייקל במקביל, ובו-זמנית לתפקודו המופתי המתמשך, פעל במסתרים, כשפועלו ועלילותיו הפרועות כ'מיסטר הייד' הפן אחר והנסתר באישיותו, פוגע בערבו של יום מכתים מצל ומעכיר על איכות חייו ופועלו של הראשון".

המעשה של העליון "נגוע בציניות וניצול לרעה של אמון של קטין במבוגר בעל סמכות שמינה עצמו בהסכמה בתקופה הרלוונטית ל'מנטור' מדריך ויועץ בכלל וכיועץ ברזי החיים, היחסים עם בני המין השני ובענייני כתיבה ויצירה בפרט. כל אלה תוך ניצול האמון שקטינים נוטים לתת במבוגרים בכלל ובמיוחד כאשר המבוגרים הינן אישיות מוכרת וברת סמכא. (לענייננו בתקשורת ובכתיבה)".

מהלכו של המשפט לווה בטונים צורמים מצד התביעה וההגנה. בא-כוחו של העליון עו"ד רונאל פישר טען כי על בית המשפט לכלול בהחלטה על העונש את המסע התקשורתי שנוהל נגד מרשו, מסע שנועד לטענתו ליצור "השפעה לא הוגנת" על בית המשפט. הפרסומים נגד העליון היו לטענתו "מתוזמנים ומתוזמרים" על-ידי המתלוננות כולל ראיון גדול עם אחת מהן אחרי ההרשעה, כדי להבטיח "עונש ראוי".

מנגד, באת-כוח המדינה עו"ד הדס פורר, דרשה מבית המשפט להטיל על העליון עונש מאסר בפועל משמעותי וגם פיצויים משמעותיים. זאת לנוכח העובדה, כך טענה, כי העליון לא הביע חרטה על מעשיו וגם בשל האווירה שיצר באולם בית המשפט. "19 שנה אני מופיעה בבתי משפט, לא ראיתי כזה דבר. צעקות, נאצות, היה צורך להוציא את הנאשם כמה פעמים מהדיונים...לא רק צעקות והאווירה הטעונה שהייתה באולם, כניסה לפרטים אינטימיים אישיים ביותר שבחלק ניכר מהמקרים היו שלא לצורך, לא מצאתי בהם תועלת משפטית פרט להשפלה של העדים".

פורר דחתה את טענות סניגורו של העליון, עו"ד רונאל פישר, על מסע תקשורתי נגד מרשו. "אני לא חולקת על כך שהיו הרבה פרסומים... לא מקובל עלי שהמתלוננות יוזמות או לא יוזמות פרסומים. הן לא יוזמות פרסומים, יש תקשורת שפונה ואם הן נענות בחיוב אין בכך פסול". היא הוסיפה כי היא מצפה מבית המשפט "כמו שאני מצפה מעצמי, להתעלם מפרסומים אלה ולתת פסק דין צודק, הוגן וישר".התביעה דרשה מבית המשפט לגזור עליו מאסר בפועל וכן לתת בעונש ביטוי להתבטאויות "החריגות" של העליון בבית המשפט כלפי המתלוננות.

עם זאת, מדובר ב"איוב מודרני" שקויים בו את הנאמר בספר יואל "וכאשר ינוס מפני הארי, ופגע בדוב, ובא אל הבית וסמך ידו אל הכותל ופגעו הנחש', לשון אחרת, כל הפגעים, האסונות, החוליים והמדווים חברו יחדיו,התכנסו, ועטו על הנאשם, מכל עבר...הנאשם ,לוחם שריון, נפצע בקרב בשתי מערכות ישראל ("קדש" ו"ששת הימים" ) בגופו ובנפשו. פציעותיו ב'מלחמת ששת הימים' קשות בתל פאכ'ר (איבד רגל, עין וספג פגיעת ראש קשה). כשלכל אלה נלוות חבלות נפשיות של 'הלם קרב' המאופיינות בהתקפי זעם נדודי שינה קשים ומתמידים, ושאר ייסורי נפש ובעוטים שלא מרפים מכל הלום קרב".

בנוסף לכל אלה, כתב השופט, "סמוך לתחילת החקירה הסתלקה במפתיע לבית עולמה אשת נעוריו של הנאשם חברתו לחיים במשך חמישים שנה". בשל כל אלה "חלה התדרדרוות במצבו הנפשי של העליון,, הוא מצוי בהשגחה ובטיפול במשך כל שעות היממה..."מצבו הרפואי לא שפיר, והינו מטופל באופן שוטף בתרופות רבות וחריפות".

העליון לדבריו "נענש מעל ומעבר למצופה בכך שניתן לפרשה בכלל ולשמו בפרט פרסום אגרסיבי ומגמתי נגדו ע"י מיני בעלי עניין –כך לשיטתו, פטירתה באופן פתאומי, בטרם עת, ובנסיבות קשות של אשתו יעל העליון ז"ל.הוא שהה במעצר בפועל ובמעצר בית לאורך שישה חודשים, מעצר שהכביד עליו כלכלית כיוון שחויב להעסיק שני מפקחים על חשבונו שישגיחו עליו בביתו במשך 24 שעות כל התקופה הנ"ל".

חרף כל הדברים ולמרות תיפקודו למופת של העליון, הוא "פעל כפי שפעל ופגע כפי שפגע במתלוננות. לשון אחרת, נכותו הקשה וסבלו הרב .לא הפריעו לו לבצע את אשר ביצע".

כאמור על העליון נגזרה שנת מאסר בפועל ופיצוי 20 אלף שקלים למתלוננות.