שוב המשטרה לא חקרה תלונה על שחיתות. בית משפט השלום בתל אביב מתח ביקורת על המשטרה, אשר במשך שבע שנים נמנעה מלחקור תלונה שהוגשה על-ידי עיריית יהוד והעומד בראשה, יוסי בן-דוד, נגד שני קודמיו - ראשי עיר לשעבר ביהוד, בחשד לשחיתות. הביקורת נאמרה בפסק דין שניתן (יום ה', 23.4.09).
מדובר בתלונה שהגיש בן-דוד בתפקידו כראש העיר יהוד בנוגע לחשדות לשחיתות בעירייה משך 10 שנים. השופטת אביגיל כהן הביעה בפסק הדין "צער" על-כך "שבחלוף שבע שנים נותרה התלונה בסטטוס של תלונה פתוחה", מבלי שהמתלונן או מעורבים אחרים זומנו כלל לחקירה.
תלונה לקראדי - חשד לשחיתות הפרשה מפורטת עתה בפסק דין שבו דחה בית המשפט תביעת דיבה של מי שכנגדו הופנתה בין היתר התלונה של ראש העיר על חשד לטיוח הפרשה, ראש מחלק הונאה במרחב הירקון לשעבר אלי זוהר, ששימש כסגנה של מפקדת היחידה לחקירות הונאה ניצב מירי גולן.
בתלונה למפכ"ל המשטרה הקודם משה קראדי טען בן-דוד כי קיים חשד להתנהלות לא תקינה של קודמיו. בנוסף טען כי בתקופת כהונת אלי זהר "תלונות שהוגשו נעלמו ולא טופלו". בן-דוד הציג מספר דוגמאות בתלונה לביסוס טענתו, בהן מקרה שבו ראש העיר הקודם, עוזי מאיר, "ביצע עבירת תנועה, נעצר ונתגלה כי אין לו רישיון נהיגה במשך כ-5 שנים. רישיונו נשלל ואולם תוך שבוע הושב לו רישיון הנהיגה".
לטענת בן-דוד, באמצעות באת-כוחו עו"ד טלי בן סימון, "אלי זוהר שהיה מקורב מאד לעוזי מאיר ושלמה בקשי [ראשי עיר קודמים, ר.א.] דאג לטיוח תלונות שהוגשו נגד העירייה ובכיריה כנגד העבודות והתשלומים שקיבלה בתו על-ידי ראש העיר או בהמלצתם וכן עבודות במחירים מופקעים". בתלונה הובאו גם פרטי העסקת חברת נויה בבעלות גלית דוד - בתו של זוהר, "אשר שימשה כקבלן גינון ואספקת כח אדם של העירייה והמתלוננים טענו כי העסקתה הייתה בשל הקשרים עם ראש העירייה דאז עוזי מאיר".
ראש העיר טען עוד בתלונה כי "אלי זוהר צבר בשנים האחרונות נכסים רבים בין היתר בפתח תקוה וביהוד ולאחרונה אף בנה וילה בגני תקווה, המעידים על עשיית הון בקצב מוגבר".
איש מהמעורבים לא נחקר זוהר הגיש תביעת דיבה באמצעות בא-כוחו עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, בטענה כי התלונה לקראדי הייתה "תלונת שווא" שקרית כלפי "איש ישר דרך ונקי כפיים" שהופצה בין עיתונאים כמו, קלמן ליבסקינד ותחקירני התוכנית "בולדוג", חברי מועצה וגורמים בעיריית יהוד. זוהר טען כי לא ניתן "להסתתר מאחורי הגנה כלשהי הקבועה בחוק". בית המשפט צריך לדבריו להשמיע את קולו "כי שמו של אדם אינו הפקר ולא ניתן להסתתר מאחורי תלונה המופצת בשער רבים".
כאמור, התביעה נדחתה. השופטת אביגיל כהן קבעה כי בניגוד לטענות זוהר, תוכן התלונה לא הופץ בקרב חברי המועצה ושמו אף לא הוזכר במהלך ישיבת מועצה. כמו-כן קבעה כי לא הובאה הוכחה כי הנתבעים הם שמסרו את תוכן התלונה לעיתונאים. לפיכך, "משלא הוכח עצם הפרסום אין כלל צורך לבדוק אם עומדות לנתבעים טענות הגנה - תום לב, ואמת דיברתי".
השופטת שללה את טענת זוהר כי מדובר ב"תלונת שווא". היא כתבה כי תלונה המוגשת למשטרה על-ידי אדם או גוף כלשהו אינה מחייבת את המתלונן לערוך חקירה ממצה משלו על-מנת לבדוק אם יש בידיו נתונים מספיקים אשר מבטיחים כי התלונה תסתיים בהגשת כתב אישום. "מגיש התלונה מגיש אותה על-סמך חשד מסוים. הוא מדווח על אותו חשד לרשות המוסמכת ובמקרה דנן למשטרת ישראל וזו צריכה לערוך חקירה אשר תוביל לאחת משתי התוצאות - או שהתלונה תיסגר מטעמים שונים (חוסר עניין לציבור, היעדר אשמה, העדר ראיות מספיקות ועוד) או שהתלונה מועברת לגורמים המוסמכים לצורך הגשת כתב אישום.
במקרה הנוכחי, התלונה הוגשה בפברואר 2002, אך כל העדים בעדותם אישרו כי "הם כלל לא הוזמנו לחקירה במשטרה בגין אותה תלונה".אלא, שבכך אין כדי "לאיין" את התלונה או להפוך אותה לכזו "שלא הייתה ולא נבראה רק כיון שלא זכתה לטיפול כלשהו במשטרה, ויש להצטער על כך שבחלוף כשבע שנים נשארת תלונה בסטטוס של תלונה פתוחה מבלי שהמתלונן והמעורבים זומנו כלל לחקירה".
החשדות נחקרו על-ידי משרד הפנים השופטת ציינה כי עם כניסתו של בן-דוד לכהונת ראש העיר התבררה "תמונה בעייתית בלשון המעטה לגבי התנהלות העירייה בתקופה שקדמה לכהונתו". הוא פנה למשרד הפנים והוקצב תקציב לצורך חקירת התנהלות העירייה במשך 10 שנים. מונה משרד רואה חשבון חוקר, נבדקו נתונים וגם הוכנה תלונה על-ידי אנשי מקצוע "לפיכך אין מדובר בתלונה אישית של בן דוד אלא בתלונה שהוגשה על-ידי העירייה והמשטרה נדרשה לבדוק את החשדות. קיים אינטרס ציבור ברור לאפשר לעירייה שחושדת כי דבר מה לא תקין נעשה על-ידי גורמים אלו ואחרים, להגיש תלונה למשטרה ולבקש את חקירת החשדות". השופטת דחתה גם את טענת זוהר על "תלונת שווא כוזבת", באשר זו כלל לא נחקרה.
בהחלטה הטילה השופטת על זוהר לשאת בהוצאות כל הנתבעים ושכר טירחת עורכי דינם בסכום של 45 אלף שקלים.
