שמואל ציילר, מפקח בכיר במס הכנסה באזור הצפון, ייאלץ לפרוש מהשירות בעוד כחודש. בית המשפט העליון דחה (יום א', 26.4.09)ערעורו על הרשעתו בדין משמעתי, בעבירה של שימוש חורג מסמכות במאגרי מידע. השופטת איילה פרוקצ'יה כתבה בהחלטה כי גם אם מניעיו אידיאליסטים, מניעת שחיתות וגביית מס אמת, כניסתו ללא סמכות למאגרי מידע מהווה הפרת משמעת. עובד ציבור, כתבה, אינו יכול להתנהג כאילו היה "אדון לעצמו".
ביקש "לנקות שולחן"
לפני כשנתיים הורשע ציילר בבית דין משמעתי בכניסה למאגרי מידע ללא סמכות. מדובר במאגרי מידע של אזור נצרת, בה שימש כמפקח בכיר, בעת שעבר לתפקיד זהה באזור טבריה. בית הדין הרשיע אותו ונקבע כי יפרוש מהשירות. בערעור על ההרשעה טען ציילר באמצעות באת-כוחו, עו"ד שושנה אטד, כי הכניסה למאגרים באה על-רקע הצורך "לנקות שולחן" עקב העברתו, קרי טיפול ובדיקות שונות במחשב בהקשר לפניות של נישומים כמו, "טעות בהקלדה, בדיקת עסקות לצורך עריכת שומות ועוד". כמו-כן, נכנס למחשב כאשר סבר שישנם גורמים המנסים לחמוק מתשלום מס ו"רק עמידתו העיקשת על תשלום מס אמת הביאה לכך שבסופו של דבר נגבה מס באותן עסקות". לטענתו, הממונים עליו ידעו על פעילותו ואיש לא טען כי הוא חורג ממסגרת תפקידו.
המדינה לא שללה את טענת ציילר כי פעל למנוע שחיתות, קרי לקידום עניין חשוב למערכת הציבורית - גביית מס אמת ומניעת שחיתויות, אלא שהדגישה כי מדובר היה ב"חריגה" אסורה ובפגיעה בשל כך גם בפרטיותם של נישומים.
עובד ציבור אינו אדון לעצמו
כאמור בית המשפט העליון דחה את הערעור. השופטת פרוקצ'יה כתבה כי "עובד ציבור הנתון למערכת כללי משמעת מחייבים אינו אדון לעצמו לחרוג מהם ולהפר אותם, בין אם תכלית ההפרה נועדה לקדם עניין פרטי ובין אם היא נועדה לקדם אינטרס ציבורי כזה או אחר הנראה בעיני העובד חשוב וראוי".
היא הוסיפה כי "שימוש שלא כדין באמצעים שמעמיד המעסיק לרשות העובד עלול להיות כרוך בפגיעה לא רק במעסיק אלא גם בצדדים שלישיים תמי לב... עובד שעומדים לרשותו מאגרי מידע הכוללים פרטים רבים ביחס לאנשים שונים אמור להשתמש בהם לצרכי תפקידו בלבד ולא מבעבר לכך". יתרה מכך, "אובדן השליטה של המעסיק על שימוש בנתוני המחשב בידי עובדיו הוא הפרה עמוקה של מסגרת המשמעת המחייבת במקום עבודה, ובמיוחד בשירות הציבורי".
מפקח שומת מקרקעין הפועל באזור גיאוגרפי מוגדר, אינו רשאי "לחצות את גזרת פעולתו" אלא באישור הממונה, כתבה השופטת. כמו-כן, אינו מוסמך לשמש "בודק ומגן על קופת המדינה" ולעיין לצורך כך במאגרי מידע של רשויות המס, "במיוחד כאשר ברשות המיסים קיים מנגנון ביקורת העוסק בכך, ושאליו אומנם פנה... בתלונותיו, אשר רק חלק מהן נמצאו מוצדקות".
אין להפר כללים גם לצורך תיקון
עובד מדינה מנוע לדבריה, משימוש במאגרי מידע שלא למטרת תפקידו גם אם החריגה נועדה לצרכי ציבור. גם אם התכוון להועיל לציבור, הוא אינו פטור מאחריות לכללי המשמעת המחייבים כל עובד בשירות המדינה ומאחריות לשמירה על פרטיות הכרוכה ב"שליפת המידע שלא למטרת התפקיד".
לדברי השופטת, "החובה לפעול על-פי כללי המשמעת המחייבים... היא תנאי הכרחי לתפקודה הראוי של המערכת הציבורית. קיומם של כללי המשמעת אינו נתון לשיקול דעת של העובד גם אם מניעיו בהפרת הכללים עשויים להיות חיוביים ומבקשי תיקון, שאם לא כן היו נוצרות אנדרלמוסיה ואי-יציבות שעימן אין שירות ציבורי יכול להשלים ועימן הוא אינו יכול לפעול... ציילר פגע במעשיו במשמעת בשירות המדינה גם אם מניעיו היו חיוביים וכוונותיו היו טובות".
