נתקלה במכשול בכביש ותבעה את עיריית י-ם

סטה אובהנסיאן תבעה את עיריית ירושלים בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר לאחר שעברה תאונה בכביש. מכתב התביעה עלה שב-30.4.06 נסעה התובעת בכביש המחבר בין שועפת לבית חנינה בשעות הערב, כשלפתע נתקלה במפרצי חניה חדשים, שנבנו על-ידי העירייה, והצרו את הכביש משני נתיבים לנתיב אחד, וזאת מבלי שהיה תמרור, פנסי אזהרה, או כל אמצעי אזהרה אחר שעשוי היה למנוע פגיעה בחלקו הימני התחתון של רכבה. לטענתה, העירייה לא נקטה אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת ביצוע העבודות במקום התאונה.

התובעת ביקשה פיצוי בסך של 6,418 שקל שהמורכב כדלקמן: 2,936 שקל - השתתפות עצמית; 482 שקל - השתתפות עצמית לירידת ערך; 1,000 שקל - הוצאות נסיעה, ו-2,000 שקל בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה טענה העירייה שהתובעת אשמה בתאונה כשנהגה ברשלנות ושלא בהתאם לתנאי הדרך, ואל לה לבוא בטענות. "לא הפרנו כל חובה כלפי התובעת". לחלופין ציינה העירייה שהעבודות בוצעו על-ידי צד ג', ושלחה הודעת צד ג' ביום 27.11.08.

בדיון שהתקיים בפני השופטת אנה שניידר, ביקשה העירייה למחוק את הודעת צד ג', ובקשתה התקבלה. בדיון אמרה התובעת שליד מקום התאונה היה תמרור הפוך, ולא היה שילוט על עבודות. בתמיכה לטענתה הגישה תמונות של המקום, שצולמו במועד מאוחר לתאונה ולא ביום התאונה או למחרת, "ומכאן שקשה ללמוד מהן על מצב השילוט ביום התאונה" - אמרה השופטת שניידר.

העד של העירייה טען שהעבודות במקום הסתיימו מספר חודשים לפני התאונה: "היו תמרורים אפשר להגיד סופיים והמדרכה הייתה גמורה לגמרי. התמרור היה נכון... לא ידוע לי שיש שם תמרור הפוך".

בסופו של דבר התביעה נדחתה: "לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובתמונות, הגעתי למסקנה שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. גם אם אקבל את טענתה שהיה במקום תמרור הפוך, טענה שלא הוכחה על-ידי המצאת צילומים שנעשו בזמן אמת, עדיין יש לזכור שהתובעת אמרה שהמשיכה לנסוע ישר אחרי הרמזור, בנסיבות אלה, אין נפקא מינא אם התמרור מוצב ישר או הפוך. נראה שהתובעת לא שמה לב לתנאי הכביש, וההיתקלות של רכבה במדרכה נבעה מפעולותיה היא בלבד, ואין לה להלין אלא על עצמה. משהגעתי למסקנה האמורה, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם הוכחו כל ראשי הנזק הנתבעים על-ידי התובעת". לפנים משורת הדין, השופטת שניידר לא קבעה צו להוצאות.