נזקים במיליונים מהתנהלות חברת נתיבי איילון

מדוח מבקר המדינה לשנת 2008 עולה (ד', 6.5.09) כי קיימים ליקויים חמורים מהותיים בתקצוב ובביצוע פרויקטים בחברת נתיבי איילון. בשל העובדה שפרויקטים תוקצבו בחוסר, הם נעצרו, ונגרמו להם נזקים, כך ששיקומם והשלמתם כרוכים בעלויות גבוהות.

נמצא כי האומדנים הראשוניים לביצוע הפרויקטים לא היו ריאליים והם לא כללו עלויות בגין פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, וכן פיצויים להפקעות - כך עולה מביקורת שערך מבקר המדינה בחודשים אוקטובר 2007 עד יולי 2008 בחברת נתיבי איילון, ומביקורת משלימה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, במשרד האוצר ובעיריית תל אביב-יפו.

חברת נתיבי איילון הוקמה בשנת 1975 כחברה ממשלתית בבעלות משותפת של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. על-פי תקנון החברה, לכל צד יש זכות למנות שבעה דירקטורים ולממשלת ישראל יש מניית הכרעה.

נזקים של מאות מיליוני שקלים

הביקורת העלתה כי בכמה פרויקטים קיימים פערים גדולים בין האומדן הראשוני לתקציב המעודכן, ובחלקם חל גידול של למעלה מ-100 מיליון ש"ח בין האומדן הראשוני ובין האומדן התקציבי המעודכן, והפערים מגיעים לשיעורים של 157-20 אחוזים.

בחמישה פרויקטים שתקצובם הופסק והעבודה בהם הופסקה, סך הנזק הכספי הגיע, על-פי נתוני החברה, ל-139 מיליון ש"ח. סכום הנזק כולל את חזרת הקבלן לעבודה, נזקים הנגרמים מהזנחת הפרויקט וכן התייקרויות של חומרי גלם.

בנוסף לכך, נגרם למשק המדינה נזק מהיעדר מענה לבעיות שהפרויקטים נועדו לפתור. מבקר המדינה מציין, כי אין הסכם פיתוח רב-שנתי בין הממשלה ובין חברת נתיבי איילון, מה שמונע מהחברה לעבוד בסביבה יציבה מבחינה תקציבית ותכנונית. המבקר מציין כי משרד האוצר תקצב פרויקטים בהרשאה להתחייבות, עוד לפני שקיבל את התוצאות של הבדיקה הכלכלית שלהם.

היקף התביעות של בעלי קרקעות נגד חברת נתיבי איילון, כמגישת התוכניות עד סוף 2006 הוערך ב-440 מיליון ש"ח, והן נובעות מסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. עיקר התביעות הן בגין פרויקטים שהיא ביצעה במימון משרד האוצר.

הביקורת העלתה כי לא נעשה הסדר בין חברת נתיבי איילון למשרד האוצר לכיסוי ההתחייבויות האמורות. עמדת האוצר היא שעל-פי חוק התכנון והבנייה, חובת הפיצוי מוטלת על יוזם התוכנית, קרי הרשות המקומית, ולכן הנחה את החברה בשנת 2007 לא להגיש תוכניות לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, ובשל כך הפסיקו הרשויות המקומיות לבקש מהחברה לבצע בעבורן פרויקטים חדשים.

חריגות בפרויקט ציר הלר-שלבים ובדרך אם המושבות

עוד עולה מדוח המבקר כי משרד האוצר, בניגוד לנוהליו, אישר לחברת נתיבי איילון לבצע חלק מפרויקט ציר הלר-שלבים, בטרם נבדקה כדאיותו הכלכלית. בחלק משטח הפרויקט הפקיעה החברה קרקעות ופינתה אותן תוך פיצוי בעליהן, אף שידעה כי אין לכך תקציב, ובכך חרגה מתקציב העבודה שאושר לה בחלק אחר של הפרויקט, ומשרד האוצר שילם את סכום החריגה מתקציבו.

חריגות נמצאו גם בפרויקט דרך אם המושבות. מדובר בציר חלופי לרחוב ז'בוטינסקי בערים פתח תקוה, בני ברק ורמת גן. הפרויקט החל לפני למעלה מתשע שנים בתקציב של כ-25 מיליון ש"ח, והוא תפח במהלך השנים לכ-188 מיליון ש"ח.

אך בשל השינויים בתכנון, התקציב המעודכן לא אושר ולכן הפרויקט הופסק. בשל הפסקת העבודה נגרמו נזקים לפרויקט ונדרשת עבודת שיקום, כך שהתקציב צפוי לגדול עד סיומו של הפרויקט לכ-288 מיליון ש"ח, מהם 43 מיליון ש"ח בגין עצירת הפרויקט והתארגנות מחדש של הקבלן.

בנוסף עולה מדוח הביקורת כי חברת נתיבי איילון לא פנתה בקריאה פומבית למנהלי פרויקטים, ליועצים ולמתכננים להצטרף למאגר המומחים שלה. ברוב המוחלט של המקרים קיבלה הוועדה למסירת עבודות בחברה את המלצת מנהל הפרויקט בבחירת מומחים לביצוע עבודות, ובכך פגעה בעקרון השוויון ובסדרי בקרה נאותים, המחייבים הפרדה בין סמכויות מזמין העבודה (מנהל הפרויקט) לסמכויות הוועדה. בנוסף לכך, לא נערך סבב מחזורי בין המומחים שבמאגר כפי שנקבע בנוהלי החברה.

מבקר המדינה מציין כי על חברת נתיבי איילון לבחור מומחים על-פי העקרונות שנקבעו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, ובנוהלי החברה, כלומר בסבב מחזורי, באופן הוגן ובדרך שתעניק את מרב היתרונות לחברה.

יש לגבש תוכנית רב-שנתית

בביקורת נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר נמנעו מהקצאת תקציב רב-שנתי לפרויקטים, ובכך מנעו מחברת נתיבי איילון כל אפשרות לבצע את עבודתה בצורה אפקטיבית, חסכונית ויעילה ובלוח זמנים סביר.

המבקר ממליץ שהממשלה בכלל, ומשרדי התחבורה והאוצר בפרט, יגבשו עמדה לטווח ארוך בנוגע להמשך פעילותה של חברת נתיבי איילון בעתיד, ובהתאם לכך יחליטו על מבנה השליטה בה, יגבשו תוכניות רב-שנתיות ויקצו תקציבים רב-שנתיים, זאת כדי לאפשר לה לנהל ביציבות את הפרויקטים שיוטלו עליה.

לדבריו, במקביל יש לקבוע סדרי פיקוח ובקרה הן בתחומי התכנון והן בתחומי התקציב, כדי לוודא שסדרי הניהול בה משתפרים, ושהיא מתנהלת בצורה יעילה, אפקטיבית ותקינה.